• מטרת הניתוח הכלכלי היא להעריך ולהשוות את העלויות והתועלות של חלופות ההגנה האגנית ביחס לחלופת האפס (המשך מצב קיים) וכך לסייע בבחירת חלופה מועדפת. כלומר, לכל חלופת הגנה תבוצע הערכה כוללת של עלויות, שתוצג ברמה שנתית, ומולה הערכה כוללת של התועלות ברמה שנתית, באופן שיאפשר מאזן שנתי עלויות מול תועלות וקבלת החלטות.
  חלופת האפס היא אחת מבין אפשרויות המענה וכימותה הכלכלי הוא השלב הראשון בניתוח. כמו כן, ההשוואה של הנזקים בחלופות ההגנה, לנזקים בחלופת האפס, מאפשרת לזהות את גובה הנזק שאותו ניתן למנוע באמצעות חלופות ההגנה. לכן, יש חשיבות לבצע קודם כל הערכה של חלופת האפס.
  כשלב ראשון, על בסיס הניתוח ההידרולוגי והתכנוני שבוצע והערכת הנזק לשימושי קרקע שונים, יש להציג את הנזק הצפוי בחלופת האפס לשימושי קרקע קיימים ומתוכננים באגן. הערכת הנזקים, בש"ח למ"ר לשימושי קרקע שונים, מתבססת על סקר שמאים, ומוטמעת בקובץ האקסל של הנספחים התכנוניים (לשונית 4-7).
  על מנת להציג את הנזקים בחלופת האפס בצורה שנתית, באופן בר השוואה לחלופות המענה, יש להציב את הנזקים הצפויים בכל הסתברות על עקום הנזק ולחשב את השטח מתחתיו (הפונקציה המתאימה מוטמעת בנספח הכלכלי-אקסל, לשונית 1). חישוב השטח הוא קירוב לתוחלת הנזק, המתבסס על המידע שנאסף בנוגע לנזקים לכל הסתברות.
  תוחלת הנזק היא שקלול של פוטנציאל הנזק בהסתברויות השונות להצפה, המאפשרת תחזית נזק שנתית בממוצע משוקלל. אולם, כיוון שאנו אוספים מידע על 5 הסתברויות (ולא אינסוף), יש לחשב את השטח שמתחת לעקומה (האינטגרל) לפי שטחי הטרפזים המתקבלים בין ההסתברויות. זאת, כמפורט להלן בגרף ובתחשיב לדוגמה.
• חישוב הנזק הפוטנציאלי לשטפונות לרכוש, תשתיות וחקלאות: על מנת לחשב את הנזק הצפוי מנזקי שיטפונות, יש להתבסס על הניתוח ההידרולוגי והתכנוני שבוצע בשלבים הקודמים. הניתוח מאפשר להעריך את הנזק הפוטנציאלי לרכוש, תשתיות וחקלאות, הן בבינוי הקיים והן עפ"י תוכניות פיתוח עתידיות לכלל השימושים, ובכללם דיור.
  על מנת להעריך את הנזק הפוטנציאלי לשימושים אלה בחלופת האפס, יש לחשב את השטח מתחת לגרף, שציר ה-X בו הוא ההסתברות של האירוע, וציר ה-Y הוא הנזק הפוטנציאלי. השטח מורכב מסכימה של כמה טרפזים (בדוגמה שלהלן 3 הסתברויות, המייצרות 2 טרפזים. מוצע לחשב 5 הסתברויות 1:5; 1:10; 1:20; 1:50 ו-1:100, המייצרות 4 טרפזים ביניהן).

הפונקציה לחישוב טרפז הוא סכום הבסיסים כפול הגובה, חלקי 2.
לדוגמא, להלן נתונים מפיילוט שבוצע בנחל חדרה*:

* לצורך הפיילוט בנחל חדרה נבחנו הנזקים רק באזור ממוקד במורד הנחל, ולא בכל פשט ההצפה של הנחל לאורכו. לכן, הנזקים הנמנעים מהווים הערכת חסר, ומשמשים כדוגמא תיאורטית בלבד. כמו כן, נבחנו 3 הסתברויות בלבד ולא 5 הסתברויות.

• השטח שמתחת לעקום בהסתברויות הנדירות הוא 7 מלש"ח:
  
• השטח שמתחת לעקום בהסתברויות השכיחות הוא 20 מלש"ח:
  
• סך השטח שמתחת לעקום הנזק, הינו 26.2 מלש"ח, והוא משקף את הנזק השנתי הצפוי בחלופת האפס, כלומר ללא כל התערבות לצמצום הנזקים.
• חישוב הנזק הפוטנציאלי מחסימת כבישים ראשיים בעת הצפה: במידה ובאזור הנבחן יש סיכון להצפות בעורקי תנועה בעלי ספרה אחת או שתיים בלבד (כלומר, כבישים בין עירוניים מרכזיים, למשל כביש 1 או כביש 44) שחסימתם משפיעה על כל המרחב, יש לצרף לצוות יועץ תחבורה אשר בהתאם לניתוח ההידרולוגי (משך ההצפה בכל הסתברות) והתכנוני (המפגש עם הכביש והקיבולת שלו) יעריך את ההשפעה האזורית של הגודש הצפוי בעורקים אלה בהתאם לערך זמן נוסעים המתבסס על נוהל פר"ת (נוהל בדיקת פרויקטים תחבורתיים של משרד התחבורה).
  על מנת להציג את הנזקים באופן שנתי, יש להוסיפם לנזקי השיטפונות לרכוש, תשתיות וחקלאות, ולהטמיע אותם בתוך החישוב השנתי המפורט לעיל.