מיקוד לאזורים שבהם יוכנו מפות הצפה

אזורים שזוהו בשלב 1- בחירת אזור התמקדות – המועדים להצפות וכן אזורים רגישים שבסבירות גבוהה תתרחש בהם הצפה, יוגדרו כאזורים להמשך הערכה. אזורים אלו יכולים להיות מרחב קרוב לנחל ראשי או אזורים במעלה האגן הצפויים להציף אחד השני.
עבור אזורים אלו יוכנו מפות הצפה- מפות של שטחים שעשויים להיות מוצפים בהסתברויות שונות של אירועי גשם (מפות פשטי הצפה ואזורים מוצפים אחרים ידועים ומשוערים).

הכנת מפות הצפה – מהלך העבודה

העבודה תבוצע בשלבים הבאים:

יצירת בסיס המידע ההידרולוגי ושכבות הרקע
קביעת גבול האגן וגבול העבודה לבחינה מפורטת
בחינה של השינויים הצפויים בשטח הבנוי באגן בשנת 2040
חישוב הידרוגרפי תכן, בהתאם לצורך – כמפורט בהמשך
קביעת מקדמי חספוס לשימושי הקרקע השונים בשטח האגן
הרצת מודל הידראולי לחישוב פשטי הצפה באגן (גם אם קיים ברשות ניקוז)
יצירת השכבות הדרושות להגשה בהתאם ללשונית המתאימה בנספח "שכבות עבודה".

הקלט למודל יכלול, בין היתר –
נתונים קרקעיים:

שריג גבהים דיגיטלי של פני השטח (DTM) ברזולוציה שלא תרד מ-1X1 מ"ר. יש לוודא כי בשריג הגבהים קיימת רציפות בערוצי הניקוז.
מדידה קרקעית עדכנית של האפיק בלבד, ולא של פשט ההצפה, באמצעות חתכי רוחב ברזולוציה שלא תרד מ-200 מ' בין החתכים לצורך בחינה ותיקון של שריג הגבהים (הצללות עצים, מים בנחלים, רציפות גדות וכו').
מיפוי מתקנים מגבילי ספיקה (גשרים, מעבירי מים, חציית צנרות, כבישים ומסילות רכבת וכו') – שטח חתך, גבהים, ושאר נתונים נדרשים להערכה הידראולית.
באזורים עירוניים יש לכלול מובלים ראשיים. אין צורך לכלול את כלל מערכת הניקוז העירונית.
שכבת "פתוח-פיתוח" של האגן בהווה המסתמכת על בנט"ל או אורתופוטו עדכני, לצורך חישוב אחוז השטח הבנוי בהווה וכן לצורך הערכת מקדם החספוס ומקדם הנגר לכיול מודל.
שכבת "פתוח-פיתוח" של האגן ב-2040 – שזהו התוצר של שלב 2, לצורך חישוב אחוז השינוי הצפוי בשטח הבנוי באגן. ההתייחסות לשטחים מתוכננים, מעבר לפיתוח הקיים כיום, הוא בהתאם להנחות העבודה שהוגדרו – ללא הגבהה, וללא מימוש של עקרונות ניהול נגר ושימורו.
שכבת שימושי קרקע בתחום העבודה המפורטת, לצורך קביעת מקדמי החספוס ומקדמי הנגר למודל.

נתונים מטאורולוגיים והידרולוגיים:
הידרוגרפי תכן לנחלים באזורים המועדים להצפה בתקופות חזרה של 100, 50, 20, 10 ו-5 שנים.
ההערכה ההידרולוגית תילקח מתוך התכניות העדכניות הקיימות ברשות הניקוז (תכניות אב ותוכניות הסדרה).
במידה שאין מידע הידרולוגי זמין לצורך חישוב פשט ההצפה באמצעות המודל הדו-ממדי, יש לבצע הערכות הידרולוגיות חדשות (ראו הנחיות בסעיף הבא).

הרצת המודל וכיולו
המודל יכויל עבור מספר אירועי עבר עבורם ישנו מיפוי של השטח המוצף וספיקות שיא או הידרוגרפים מדודים. במידה ולא נמצא מיפוי אירוע עבר, בדיקת תוצאות המודל תבחנה מול מפות פשטי הצפה ישנות הקיימות ברשות. רק לאחר אישור תוצאות המודל באגף לשימור קרקע וניקוז, כך שההבדל בין פשט ההצפה המחושב לידוע הוא פחות מ-20%, ניתן יהיה להתקדם ולחשב את פשטי ההצפה עבור ההסתברויות השונות.

תוצרי המודל יכללו:
מפות סכנה (השטחים שעשויים להיות מוצפים) בקנה מידה של 1:1,000 ושכבות ממ"ג על-פי פורמט אחיד שיישלח לרשות הניקוז בתחילת העבודה. שכבות הממ"ג יכללו, בין היתר:

שכבות ערוצים, צמתים ואגני היקוות
שכבות פוליגונים עם אזורי סכנה (שטחים העשויים להיות מוצפים) המחושבים בתקופות חזרה של 100, 50, 20, 10 ו-5 שנים
רסטרים של עומק המים המחושב בשטח המוצף בהסתברויות השונות
רסטרים של מהירות הזרימה המחושבת בשטח המוצף בהסתברויות השונות
פוליגונים של עומק המים המחושב, מסווג לעומקים של מעל ומתחת ל-0.5 ממטר
פוליגונים של מהירות המים המחושבת, מסווגת למעל ומתחת ל-1.5 מטר/שנייה

הבהרות לגבי החישובים הנדרשים:
פשטי ההצפה יחושבו מחדש, בהתבסס על כל המידע החדש בנוגע לשנת 2040 ותמונת האגן הצפויה.
הקלט ההידרולוגי המשמש לחישוב פשטי ההצפה– נדרש לחישוב מחדש באותם תתי אגנים בהם הפיתוח החדש עולה על 15% בהשוואה לפיתוח קיים.
פירוט: חישוב מחדש של הקלט עבור המודל ההידרולוגי- לא נדרש לחשב מחדש הידרוגרפי תכן במידה וקיימים ברשות הידרוגרפים עדכניים (בני חמש שנים או פחות) והפיתוח העתידי באגן אינו עולה על 15% מעל הפיתוח הקיים. במידה ואין לרשות הידרוגרפי תכן / הם אינם מעודכנים/ הפיתוח הצפוי עולה על 15% מהפיתוח הקיים, יש לחשב הידרוגרפי תכן מחדש. הרשויות ייוועצו באגף לשימור קרקע וניקוז במהלך תהליך קבלת החלטות בדבר הכנת הידרוגפי תכן. יתכן מצב בו יש צורך לעדכן הידרוגרפים חדשים יחסית גם כשיש הידרוגרפים עדכניים והפיתוח אינו עולה על 15%. השינוי בהידרוגרפים המחושבים באזורים רגישים אינו תמיד נמצא ביחס ישיר להיקף השטח המבונה באגן. השינוי תלוי הן בפרישת השטחים המבונים (מבוזר – שטח כפרי, ממוקד – שטח עירוני), הן במרחק השטח שבו השינוי לעומת השטח המוצף, הן בשינוי בטופוגרפיה ובמסלע ועוד.
במצב של היעדר מידע הידרולוגי – במידה ולא קיימים באגן הידרוגרפים איכותיים יש להשתמש בשיטות מקורבות מקובלות – אנלוגיה לאגנים מדודים או הידרוגרפי תכן סינטטיים. בניית הידרוגרף על סמך חישובי מהלך גשם יהיה חלופה אחרונה, וזאת עקב תשומות הזמן הגדולות הנדרשות והיעדר יכולת לבצע בקרת איכות של ההידרוגף באמצעות כיול לאירוע ידוע / נתונים ידועים. בלשונית 12 בנספח, 'הידרוגרף סינטטי', מובאות שתי דוגמאות להכנת הידרוגרף סינטטי. האחת לאגנים קטנים והשנייה לאגנים בינוניים. לגבי אגנים גדולים רצוי לבצע אנלוגיה מול נחל מדוד.
פשט ההצפה יחושב מחדש גם במקרה ולרשות יש שכבת פשט הצפה עדכנית, וזאת כי שכבה הקיימת משקפת את המצב כיום (או נכון לשנה בה גובשה), ולא לקחה בחשבון את הפיתוח הצפוי ב-2040. פשט ההצפה יחושב בעזרת מודל הידראולי דו-ממדי ברזולוציה גבוהה – עם טיוב החישוב במידול חד-ממדי במפגשי נחל/תשתית. מודל זה מאפשר לקבל, מעבר לגובה פני המים הצפויים בתרחישים שונים, את כיוון הזרימה ומהירות הזרימה בזמן ההצפה, אשר יכולים להשפיע מאוד על התגובה הנדרשת בכדי לטפל בסכנה.
במקרים מיוחדים, בהם יזהה המתכנן אי התאמה בין פשט ההצפה המחושב לפשט ההצפה הידוע והנמצא באזורים עירוניים, יש לשקול להשתמש בשכבת המבנים מהבנט"ל (או מכל מקור אחר) ולהטמיע אותה בתוך שריג הגבהים, כאשר גובה כל מבנה הוא 3 מ' מעל פני השטח.

החלקת תוצרי המודל – יש לבצע החלקה של גבולות פשט ההצפה המחושבים והאחדה/ביטול של פוליגונים כלואים/מנותקים. בשלב זה יש לפנות להתייעצות עם האגף לשימור קרקע וניקוז.

שלבי עבודה עיקריים להצגה:

פשטי ההצפה בכל אחת מההסתברויות

פשט הצפה בכל הסתברות, בחלוקה לעומקי הצפה (מעל ומתחת ל-0.5 מ')