המדריך להכנת תכניות לניהול סיכוני שיטפונות

א. רקע

ב. סקר סיכונים

ג. תכנית המענה

ד. היבטים יישומיים

ה. נספחים כלכליים

ב. סקר סיכונים

ב.3 שלב 1: בחירת אזור ההתמקדות ואיסוף מידע

סקר הסיכונים יהיה יעיל, רלוונטי וממוקד לאחר מיצוי המידע המאפשר תובנות לגבי היקף, אופי ומיקום הצפות עבר בכלל האגן והפעולות שנעשו במטרה להתמודד עמן. לאחר איתור אזור ההתמקדות (שיכול להיות כל שטחה של רשות הניקוז או חלק מהאגנים שתחת ניהולה) יש לאתר מידע לגבי המעמד הסטטוטורי של הנחל באותו האגן הנחקר, וערכו האקולוגי.

 

יש לאסוף את כלל המידע הרלוונטי לאגן החקר, בין היתר (רשימה לא סופית):

  1. שכבת הנחלים לפי תמ"א 1, עליה להוסיף את הנחלים הרלוונטיים הנוספים, בהתאם לשיקול דעתה של רשות הניקוז, שכבת פשט הצפה לפי תמ"א1 ו/או שכבה מעודכנת הקיימת ברשות הניקוז
  2. שכבת רישום אירועי הצפות – אירועי עבר הרשומים ומתועדים ברשות הניקוז וברשויות מקומיות רלוונטיות
  3. שכבת תצ"אות שנלקחו בסמיכות לסיום אירוע ההצפה שעברו דיגיטציה לשכבת GIS (תמונות לוויין, תצ"אות של מפ"י, צילומים שנעשו על ידי רשות הניקוז).
  4. שכבת תביעות משפטיות פתוחות/ סגורות המתנהלות כנגד רשות ניקוז, גופי תכנון ורשויות מקומיות (השכבה מראה את המקום עליו תובעים פיצוי).
  5. שכבת מפעלי ניקוז קיימים/ הכרזות על מפעלי ניקוז
  6. שכבת רגישות אקולוגית של ערוצי הנחלים, במידה וקיימת (ברט"ג / מכון דש"א)
דילוג לתוכן