המדריך להכנת תכניות לניהול סיכוני שיטפונות

א. רקע

ב. סקר סיכונים

ג. תכנית המענה

ד. היבטים יישומיים

ה. נספחים כלכליים

ד. היבטים יישומיים

ד.2 הדרכה והטמעה של התכנית בגופי התכנון

זהו צעד משלים קריטי בחשיבותו לצעד הקודם. על מנת להניע לפעולה חשוב לא רק להעביר חומרים אלא גם להסביר את חשיבות הנושא, את ההגיון של מהלך העבודה, ואיך להשתמש בתוצריה.
לכן, יש לתאם ולבצע הדרכות לגבי המדריך בגופי התכנון. השאיפה היא לביצוע הדרכה בכל הגופים שאליהם הופצו מסמכי התכנית, אך החשובים ביותר הם: לשכת התכנון, משב"ש, רמ"י, והוועדות המקומיות בדגש על ועדות עצמאיות עם תכנית כוללנית.

בהדרכות אלו יוצגו:

  • תחום התכנון האגני שבמסגרתו מנוהלים מי הנגר העילי (בניגוד לתחומי התכנון של גופי התכנון, המתבססים על גבולות מוניציפליים).
  • החשיבות של צמצום הנגר מהפיתוח במעלה על מנת לצמצם את הפגיעה ביישובי המורד.
  • עיקרי תהליך העבודה של התכנית לניהול סיכוני שטפונות ותוצריה.
  • החשיבות שבהגבלות שהתכנית מטילה על פיתוח באזורים באזור הסכנה, והמשמעויות של פוטנציאל הנזק במידה והתכנית לא תיושם.
  • הנחיות

אגף שימור קרקע וניקוז, בסיוע עמותת אגמא יספק מצגות וחומרי רקע שיוכלו לשמש כבסיס להעברת מפגשי הטמעה בגופים בדרג המחוזי והמקומי. המפגשים הראשונים יעברו בסיוע האגף ואגמא (יש לפנות מראש ולתאם). כמו כן, יבצעו הדרכות בגופי המטה – מטה מנהל התכנון על אגפיו, והמטות של משב"ש ורמ"י.

דילוג לתוכן