קצב גידול האוכלוסין בישראל הוא הגבוה במערב, מה שמשליך ישירות על עצמת והיקף הבינוי. אזורים שכיום הינם פתוחים במעלה אגן הניקוז, אם יתוכננו ויפותחו באופן שאינו רגיש לנושא ניהול נגר, יהיו אטימים ויגבירו את כמות הנגר למורד. אזורים שכיום הינם פתוחים באזור פשט הצפה של הנחל, אם יתוכננו ויפותחו באופן שאינו מתחשב בסיכוני הצפות, יהיו חשופים לסיכון, וצפויים לספוג נזקים ו/או להצריך פתרונות הנדסיים מורכבים. מטרת המפה היא להמחיש היכן צפויים להיות שטחים מפותחים (בנויים וסלולים) והיכן צפויים להיות שטחים פתוחים בישראל 2040.
שכבה זו משמשת את המודל ההידרולוגי (השלב הבא) באופן הבא-
ניתן להשתמש בפשטי הצפה קיימים ברמת האגן, ולא לחשב אותם מחדש, בהתקיים שני התנאים הבאים ביחד:
קיימים פשטי הצפה שחושבו ב-5 השנים האחרונות
באגן נתון היקף הפיתוח העתידי הצפוי מהווה תוספת שאינה עולה על 15% ביחס לפיתוח הקיים
במידה ואחד מהתנאים, או שניהם, לא מתקיימים – יש לחשב את פשטי הצפה חדשים.
הנתונים הנדרשים למפת "פתוח-פיתוח" ואופן השגתם
את שטחי הפיתוח יש להרכיב מנתונים אשר יישאבו מ-3 רמות של תכניות. בכל רמה, יש לקחת רק את מה שיהיה בעתיד מפותח (להבדיל מפתוח) כמפורט להלן:
תכניות כוללניות – יש לחפש את כל התכניות הכוללניות החלות בתחום אגן הניקוז. לצורך כך יש למפות את כל הרשויות המקומיות שכל או חלק מתחומן נמצא בתוך אגן הניקוז. לאחר מכן, יש לערוך חיפוש באתר מינהל התכנון ("תכנון זמין") של תכנית כוללנית בתחום של כל אחת מהרשויות המקומיות, ולהוריד את קבצי ה-GIS שלהן. יש לאחד את כל התכניות לשכבה אחת, ולהסיר ממנה את ייעודי הקרקע שלא יהיו חלק משכבת הפיתוח – אשר מפורטים בנספח התכנוני בלשונית 2 'ייעודים לא לפיתוח בכוללניות'.
תכניות מחוזיות של המחוז או המחוזות הרלוונטיים לאגן הניקוז – יתקבלו ממשרד החקלאות, כחלק מהשכבות של מינהל התכנון שבפורום ממ"ג הלאומי. היות וכל תמ"מ שונה בייעודיה, יש להיעזר בלשונית 3 בנספח 'ייעודי קרקע לפיתוח בתמ"מ' על מנת לגזור את האזור המוטה פיתוח בתמ"מ. ההתייחסות לשטחים המיועדים לפיתוח בתמ"מ היא רק לשטחים עירוניים ושטחי תעסוקה, וזאת מפני שבחלק מהתמ"מים מסומנים היישובים הכפריים כסימבול נקודתי ולא כפוליגון.
שטח יישובים כפריים – כהשלמה לשטחי הפיתוח העירוניים ושטחי התעסוקה בתמ"מ יש להוסיף את שטחי היישובים הכפריים, שאותם יש לחתוך משכבת שטחי יישובים של הבנט"ל, שתתקבל ממשרד החקלאות (שכבת SETL_AREA תחת BUILDINGS).
התכנית האסטרטגית לדיור ולתעסוקה – שכבות עדכניות של תכנית זו יתקבלו ממשרד החקלאות, אשר יקבל אותן ממינהל התכנון. יש לקחת את כל הפוליגונים המיועדים לדיור ולתעסוקה, במלואם.
שטחים מפותחים בפועל – ישנם שטחים במקומות שונים במדינה, אשר בהם קיים בינוי אשר לא הוסדר באף תכנית. עם זאת, אלו הם עדיין אזורים מפותחים, אשר משפיעים על הנגר בתחומם. על כן, יש להתייחס גם לשטחים אלו. בין שכבות הבנט"ל של מפ"י, אשר אותן ניתן לקבל ממשרד החקלאות, ישנה שכבת כיסויי קרקע ('landcover'). השטחים שאליהם יש להתייחס הם אלו המוגדרים בעמודת 'סוג תכסית' כ-'תכסית שטח מבונה'. במידה ונמצא כי ישנם שטחים כאלו, אשר חורגים מגבולות התכניות בכל הרמות שפורטו לעיל, יש לערוך בקרה שלהם אל מול תצ"א עדכנית, שאותה ניתן לקבל ממשרד החקלאות. במידה ונמצא כי שטחים אלו אכן מבונים, יש להתייחס גם אליהם כשטחים מפותחים.
יש לבצע חיתוך בין כל שכבה לשכבות שקדמו לה (לדוגמה משכבת התכניות המחוזיות לחתוך את שכבת התכניות הכוללניות), כך שלא יהיה מצב שאותו שטח מופיע בשתי שכבות שונות. בקרה: לאחר יצירת כל השכבות וביצוע החיתוכים יש לוודא שאין חפיפה בין שטחי השכבות.
לאחר יצירת השכבות של שטחי הפיתוח בכל אחת מרמות התכניות, יש לאחד את כל השטחים לפיתוח לשכבה אחת. זוהי מפת פתוח-פיתוח.
שלבי עבודה עיקריים להצגה:
מפת רקע: מפת כל אגן הניקוז עם סימון נחלים לפי תמ"א 1 (עיקריים ומשניים), וגבהים – מפת רקע טופוגרפית. במקרה כמו של נחל חדרה, שבו חלק מאגן הניקוז חל מחוץ לגבולות המדינה, יש להציג כרקע תמונה של כל אגן הניקוז.
2. מפת כל סוגי השטחים המרכיבים את מפת פתוח פיתוח לפי הסדר שפורט לעיל (כאשר תכניות כוללניות בשכבה העליונה ביותר, ושטחים מפותחים בפועל בתחתונה ביותר). יש להציג פעם אחת רק את השטחים המתוכננים כאמור, ופעם שניה במפה נפרדת עם סימון שטח מפותח בפועל כיום עפ"י הבנט"ל.
3. מפת פתוח פיתוח, הכוללת סימון אחיד של כל השטחים המיועדים לפיתוח בכל סוגי התכניות.
