המדריך להכנת תכניות לניהול סיכוני שיטפונות

א. רקע

ב. סקר סיכונים

ג. תכנית המענה

ד. היבטים יישומיים

ה. נספחים כלכליים

ג. תכנית המענה​

ג.2 האסטרטגיות לניהול סיכוני שיטפונות – מניעה

ישנם אמצעים שונים ומגוונים לניהול סיכוני שטפונות והצפות ברמה אגנית. אמצעים אלו נחלקים ל-4 אסטרטגיות עיקריות. לכל אסטרטגיה מאפיינים מובחנים. להלן פירוט האסטרטגיות השונות, מאפייניהן הבסיסיים, והאמצעים העיקריים הכלולים תחת כל אחת מהן.

מניעה
הפרדה בין מפת ההצפות לבין מפת הפיתוח.
האמצעים הכלולים באסטרטגיית המניעה נטועים בעולם התכנון הסטטוטורי (בין אם לפי חוק התו"ב או חוק הניקוז). לאסטרטגיה הזו עדיפות על אסטרטגיות אחרות מכיוון שהיא מרובת תועלות בהגדרתה – מבטיחה המשך פיתוח (באמצעות הכוונתו לאזורים שאינם יהיו מוצפים) לצד מערכת הידרולוגית בריאה ומתפקדת של נחלים, על כל השרותים החברתיים והאקולוגיים שלהם. זוהי האסטרטגיה המועדפת גם בהקשר להתמודדות עם שינויי אקלים (זוהי האסטרטגיה היחידה שמאפשרת דרגות חופש מעצם העובדה שאינה תלויה בטכנולוגיה או התאמת הבינוי).
האמצעי העיקרי הכלול במסגרת אסטרטגיית המניעה הוא הכוונת הפיתוח אל מחוץ לאזורי ההצפה : רלוונטי בעיקר בתכניות כוללנית, תמ"מ ואסטרטגית.

 

דילוג לתוכן