בשלב זה נדרשת בחינה מעמיקה ופירוט של האסטרטגיה, ואמצעי ההגנה, עבור כל אחד מהשטחים במפה שהוכנה בשלב 1, ובחינה שלהם במסגרת צוות העבודה וקבלת התייחסות הצוות המלווה.

יישום אסטרטגיית מניעה:

יש לבחון במסגרת צוות העבודה אפשרות להסטה של מתחם הפיתוח אל מחוץ לאזור הסכנה, ומהן המשמעויות האורבניות של חלופות שונות לעשות זאת, כמו גם משמעויות סביבתיות, שיקולי בעלות על הקרקע וכד'. לצורך כך יש להיעזר בבסיסי מידע ממ"גיים של גורמי התכנון (תכניות ברמות השונות), בעלויות קרקע, ניתוחי ערכיות של גורמי הסביבה וכד'.

הסדרת הפתרון יכול להיעשות באחת מהדרכים הבאות:

• הסכמה על הסטה או צמצום השטח שיועד לפיתוח באופן שלא יסומן כלל בתחום אזור הסכנה. זו האופציה המיטבית.
• הסכמה על דחיית קבלת החלטה בנוגע לתכנון של השטח ופיתוחו. התכנית האסטרטגית הגדירה יעד פיתוח גדול יותר באופן משמעותי מהצורך הצפוי בשל הציפיה שלא כל השטחים שיתוכננו יפותחו. במידה ויימצא שהיקפי הפיתוח מספקים ניתן יהיה למחוק פוליגונים באזורי סכנה מהתכנית.

יישום אסטרטגיית התאמה:

כפי שפורט מעלה, אסטרטגיית ההתאמה כוללת מדרג של אמצעים, מצמצום משמעותי של ייעודי הקרקע שניתן לממש באזור הסכנה, דרך צמצום חלקי בלבד של ייעודי הקרקע והשימושים, ועד להסתפקות בקביעת הנחיות בינוי ופיתוח, ללא הגבלה של ייעודים ושימושים. 

קביעת האמצעי המתאים ביותר צריכה להיעשות תוך איזון וניהול סיכונים מושכל, בסיוע צוות העבודה וועדת ההיגוי של התוכנית. 

נושא נוסף שניתן להשפיע עליו ולהגיע להסכמות בעניינו, כצעד משלים לאמצעי ההתאמה, הוא עיתוי הפיתוח. לדוגמה, במידה ומתוכנן ביצוע פרויקט הגנה באגן, שייתכן ויסייע גם להגן על שטח שנקבעה בו אסטרטגיית הגנה, ניתן להגיע להסכמה שהפיתוח של שימושים מסויימים בתוך אזור הסכנה יושהה עד להשלמת פתרון ההגנה.

יישום אסטרטגיית הגנה:

עיר קיימת במורד שעושה עיבוי צמוד דופן צריכה לפעול לפי ההנחיות של תמ"א 1 לניהול נגר עירוני. את הנגר העודף ניתן לנהל ברמה אגנית. פיתוח חדש במעלה אמור לנהל את הנגר בתחומו. 

יש לבחון את אמצעי ההגנה למול העקרון שהוגדר, על פיו הגורם שאחראי ליצירת הנזק יהיה אחראי על הפתרון, בתחום הקו הכחול שלו. במידה ודבר זה אינו אפשרי, ישקל פתרון במורד, בתחום הרשות המקומית שבה צפוי הנזק.

במקרים רבים פתרון במורד הינו פוגעני בהיבטים של אקולוגיה ושימושי פנאי ונופש, ואילו פתרון במעלה, בסמיכות לאזור היווצרות הנזק, יכול לספק מענה טוב יותר בהיבטים אלו. במקרה שאזור הסכנה נמצא בתחום רשות מקומית אחת, והפתרון נמצא בתחום רשות שניה אין זהות אינטרסים, ולכן אין לרשות שבמעלה תמריץ לביצוע אמצעי ההגנה בתחומה.

במקרים מורכבים כאלו ניתן להציע, במידת האפשר, יותר מפתרון אפשרי אחד, או שילוב של פתרונות. חשוב להגדיר מהו פתרון ברירת המחדל, ואילו תנאים צריכים להתממש בכדי שניתן יהיה לבצע פתרון חלופי במקומו.

מרחבי החיפוש לביצוע פתרונות הגנה במעלה הינם, בין היתר:

• עורקי הנחל הראשיים והמשניים וסביבתם, לכל אורכם.
• אזורים של מפגשי יובלים.
• אזורים שבהם שקעים טופוגרפיים בסמיכות לנחל. אלו יכולים להיות שקעים טבעיים או מלאכותיים כמו מחצבות.

חציית תשתיות תחבורה אורכיות ארציות ע"י עורקי הנחל, והאזור שמאחורי נקודת החצייה. מסילות רכבת ודרכים ארציות מוגנות מפני סיכוני הצפות ברמה גבוהה, במידת הצורך, באמצעות הגבהה, סוללות, והסדרת מעבירי מים. ניתן להשתמש באמצעים שמגנים על תשתיות התחבורה גם עבור ויסות וניהול נגר.

איסוף מידע תכנוני רלוונטי:

לצורך איתור תשתיות תחבורה אורכיות ומחצבות עתידיות יש להשתמש בשכבות ה-GIS של התמ"אות הרלוונטיות, ולהעלותן על גבי מפה טופוגרפית של אזור אגן הניקוז.

תשתיות תחבורה: 

• התמ"א הרלוונטית התקפה לנושא הינה תמ"א 1. תמ"א 42 שעתידה להחליפה נמצאת בהליכי אישור מתקדמים, וצפויה להחליפה בתקופה הקרובה. לאחר מכן היא תשולב בתמ"א 1.
• לתמ"אות ותת"לים המקודמים לרכבת הקלה והמטרו במטרופולין גוש דן – יש לקבל חומר ממשרד החקלאות.
• ריכוז של תכניות אסטרטגיות של גופי התחבורה המרכזיים הפועלים במדינה (רכבת ישראל, נת"ע, נת"י, נתיבי איילון) על מנת לבדוק האם במסגרתן כלולות תשתיות אורכיות נוספות – יש לקבל חומר ממשרד החקלאות. 

מחצבות: 

• התמ"א הרלוונטית התקפה לנושא הינה תמ"א 14/ב. תמ"א זו אמורה להיות משולבת בתוך תמ"א 1 בעתיד.

אסטרטגיית הכלה:

יש לבצע תאום עם משרד החקלאות לגבי הצורך לדייק את השטחים שיש לטפל בהם באסטרטגיה הזו, ולגבי אופן הטיפול המומלץ.