תוצר העבודה הינו תכנית מענה שמגדירה את אופן הפעולה הנדרש על מנת לנהל את הנגר העילי במרחב האגן.
התכנית תכלול:

1. מפה מעודכנת של חלוקת שטח אזור הסכנה (פשט ההצפה בהסתברות 1:100):
   מחולקת לתאי שטח ממוספרים בהתאם למצב התכנוני (כפי שמוצג בדוגמה של נחל חדרה), וכן חלוקת משנה בהתאם למאפיינים נוספים שעלו במסגרת עיבוד החלופה בעבודה עם הצוות המלווה – לדוגמה ערכיות אקולוגית ייחודית, מאפייני בעלות על הקרקע השונים מסביבתם, מאפייני טופוגרפיה \ קרקע ייחודיים וכד'.
2. פירוט המענה הספציפי לכל תא שטח בהתאם למספרו:
   בין בטבלה או בטקסט ממוספר. הפירוט יכלול את האסטרטגיה, והאמצעי (או שילוב של כמה) שנבחרו לטיפול בתא השטח. מעבר לכך יצוינו המאפיינים המייחדים את תא השטח שהינם רלוונטיים, כגון הנושאים שפורטו מעלה (ערכיות, בעלות, סוג קרקע), התכנית העיקרית החלה על השטח, הסכמות שהתקבלו בצוות העבודה והצוות המלווה לגבי תא השטח וכד'.
3. מפת השטחים הנדרשים לצורך מענה בתחום האגן, מחוץ לאזור הסכנה:
   ציון כל תאי השטח שמופו כנדרשים עבור הסדרת פתרונות הגנה במעלה, ממוספרים.
4. פירוט לגבי כל תא שטח נדרש במעלה:
   בדומה לפירוט לגבי תאי השטח שבתחום אזור הסכנה.
   כמו כן, יש לציין מהו סוג אמצעי ההגנה המיועד לביצוע בשטח, מאפייניו, וההשפעות הצפויות של יישומו. לדוגמה, יצירת אגן ויסות עם סכר צפוי להציף לאחור במקרי קיצון, אך לא ייצר שינוי קבוע בשטח ההצפה בשאר הזמן. לעומת זאת, השבת פיתולי נחל צפויה לשנות באופן קבוע את השטח, ולהשפיע על האפשרות לעשות בו שימוש.
   בנוסף, יש להציג מצב תכנוני מלא של כל תא שטח: תכניות מפורטות, כוללניות, תמ"מ ואסטרטגית שחלות בו.
5. הנחיות לגופי תכנון, ולמתכננים:
   יש לכלול בתכנית פרק קצר אשר ינחה גופי תכנון ואנשי תכנון מה לעשות במידה והם מקדמים תכנון ומגלים שכל או חלק מתחום התכנית חל בתאי השטח שסומנו בתכנית – בין באזור הסכנה או באזורים הנדרשים לצורך פתרונות הגנה מעלה. ההנחיות יחייבו תאום מוקדם ככל הניתן עם רשות הניקוז, ויציינו אילו חומרים יש להכין לקראת ביצוע התאום.