ככלל, פתרונות ההגנה אשר יוצעו במסגרת התכנית יכוונו למתן הגנה בהסתברות של 1:100 לשטחים עירוניים ומבונים בפועל, או כאלו המתוכננות להיבנות בעתיד. בהמשך הבדיקה, במידת הצורך, מוצע לבחון את המשמעויות הכלכליות של סטייה מוגבלת מהנחיות אלה (כלומר, בחינת תכנון המאפשר רמת הגנה נמוכה יותר).
כפי שמפורט בתחילת פרק 2, ישנן מגוון אסטרטגיות לניהול סיכוני שיטפונות: מניעה, התאמה והגנה. הדבר הרצוי הוא לשלב ביניהן, למציאת תמהיל יעיל ואופטימלי. לשם כך, יש לבחון אותן בסדר המופיע לעיל, כלומר קודם כל, מניעה, אח"כ התאמה ולבסוף הגנה. אסטרטגיות מניעה והתאמה, ניתן לבצע באמצעות טיוב תכנון, ואין להן בהכרח עלויות ישירות. לכן, הבחינה הכלכלית מתמקדת רק באסטרטגיות הגנה אפשרויות, אשר להן ניתן לייחס עלות ישירה. שלב גיבוש תמהיל האסטרטגיות וחלופות ההגנה הוא שלב ראשון מרכזי ומחייב קיום דיון מקצועי בצוות העבודה ובועדת ההיגוי של התוכנית, הכוללת את נציגי משהח"ק.
בשלב ניסוח חלופות ההגנה, על מנת לפשט את תהליך הניתוח, יש לבחון ולהציע חלופות הגנה בהתבסס על חישוב הנזקים שבוצע בשלב קביעת הנזק לכל הסתברות.
כלומר, כל חלופת תוכנית ניהול סיכונים תתוכנן כך שהנזק ממנה יהיה או "0" או תואם את הנזק שחושב בהסתברויות שכיחות יותר בחלופת האפס (כלומר, חלופת ההגנה הופכת את אותו נזק לנדיר יותר). נושא זה יושג או דרך הקטנה של ספיקות השיא או דרך הקטנה של פשט ההצפה או הבינוי בו.
להלן איור להמחשה:
רצוי גם להשתמש בניתוח הכלכלי של חלופת האפס (מפורט בשלב 10 של סקר הסיכונים), על מנת להציע חלופות הגנה אגניות הכוללות פרויקטים יעילים כלכלית ככל האפשר (למשל, שימת תשומת לב מיוחדת להגנה על שימושי קרקע שנמצאו בניתוח חלופת האפס פגיעים ויקרים במיוחד, שילוב פרויקטים בעלי גמישות תפעולית – למשל, פיצוי לחקלאים באדמות המאפשרות חקלאות רב תפקודית, אשר תמורת פיצוי מכילה הצפות בתדירות מסוימת, וכו').
יש להביא בחשבון בניתוח העלות-תועלת רק את ההשקעה המיועדת לניהול נגר במסגרת הפרויקטים. רכיבי השקעה נוספים בפרויקט (כגון: פיתוח נופי, התאמת תשתיות תחבורה וכו) יש להציג בנפרד. רכיבים אלה הם חשובים, אך אינן חלק מניתוח העלות תועלת של חלופות המענה, וניתן לבצעם על בסיס מקור מימון נפרד, ובשלביות.
על מנת להציג את הנזקים הצפויים בכל אחת מחלופות ההגנה האגניות בצורה שנתית, באופן בר השוואה לעלויות חלופות המענה, יש להציב את הנזקים הצפויים בכל הסתברות על עקום הנזק ולחשב את השטח מתחתיו, לפי אותה פונקציה שתוארה בחלופת האפס (הפונקציה המתאימה מוטמעת בנספח הכלכלי-אקסל, לשונית 1). ההפרש בין השטחים בחלופת האפס ובחלופת ההגנה משקף את נזקי השיטפונות הנמנעים בזכות חלופת ההגנה.
לדוגמה, לפי פיילוט נחל חדרה:
* לצורך הפיילוט בנחל חדרה נבחנו הנזקים רק באזור ממוקד במורד הנחל, ולא בכל פשט ההצפה של הנחל לאורכו. לכן, הנזקים הנמנעים מהווים הערכת חסר, ומשמשים כדוגמא תיאורטית בלבד. כמו כן, נבחנו 3 הסתברויות בלבד ולא 5 הסתברויות.
63+0*0.02-0.012=0.3
על מנת להעריך את התועלת השנתית משירותי המערכת האקולוגית המתאפשרים בזכות שימור, טיפוח והנגשה של שטח טבעי או פארקי לציבור, מוצע להתבסס על בקר, נ. (2014) "הערכה כלכלית ראשונית של שירותים אקולוגיים בשטחים טבעיים וחקלאיים בישראל". במחקר זה בוצעה מטא-אנליזה של מאות מחקרים מהעולם, על מנת לאמוד באופן ראשוני שירותי מערכת אקולוגית שונים בשטחים פתוחים מסוגים שונים בישראל.
בנספח כלכלי-אקסל, לשונית 3"נתוני בסיס לשמ"א" (שירותי מערכת אקולוגית) ניתן למצוא טבלאות המסווגות שירותי מערכת אקולוגית בסוגי שטחים פתוחים שונים ואת אומדן ערכם הממוצע לדונם לשנת 2014 (בהתבסס על בקר, 2014). כמו כן, מופיע שם ניתוח של השירותים הללו ביחס לסוגי השטחים הפתוחים האופייניים לישראל. טבלאות אלה הינן אומדן ארצי גס, המתבסס כאמור על נתונים ממחקרים בחו"ל (המכונה העברת תועלות). לכן, במידה וקיימות הערכות עדכניות ומדויקות יותר לאזור, מומלץ להשתמש בהן, בתיאום עם האגף לשימור קרקע וניקוז.
נספח כלכלי-אקסל, לשונית 2 "שירותי מערכת אקולוגית" מאפשר לייחס את הערך המתאים לשטחים הפתוחים בפרויקט, באמצעות בחירת סוג השטח הפתוח הרלוונטי, והערכת סוגי שירותי המערכת האקולוגית הצפויים להשתמר ולהיות מונגשים לציבור בעקבות הפרויקט (פירוט בנספח).
(כאמור, עלות הפיתוח הנופי, וההנגשה לציבור, ככל שיידרש, אינו חלק מניתוח העלות-תועלת, ויוצג בנפרד, כמפורט לעיל. הפרויקט למעשה מניח את התשתית, ועל בסיסו מתאפשר המשך פיתוח פארקי/ פיתוח נופי/ הנגשת השטח הפתוח.)
(כאמור, לצורך הפיילוט בנחל חדרה נבחנו הנזקים רק באזור ממוקד במורד הנחל, ולא בכל פשט ההצפה של הנחל לאורכו. לכן, הנזקים הנמנעים מהווים הערכת חסר, ומשמשים כדוגמה תיאורטית בלבד.)
לפי הדוגמה, מדובר ב- 14 מלש"ח לשנה:
50-36=14
בטבלה יחס תועלת/עלות – מה שמשקף תוספת זהירות בבחינה הכלכלית.
יחס תועלת-עלות מינימלי | גובה ההשקעה (מלש"ח) |
1 | עד 50 |
1.1 | 50-100 |
1.2 | 100-200 |
1.3 | 200-300 |
1.4 | 300-400 |
1.5 | 400-500 |
1.8 | מעל 500 |
היחס המוצע, העולה עם גובה ההשקעות הנדרשות ליישום, משקף תוספת זהירות בבחינה הכלכלית.
לפי הדוגמה, מדובר ביחס של 140%:
5036=1.4
כיוון שסך ההשקעות הנדרשות עומד על 285 מלש"ח, היחס הנדרש הינו 1.3, והתוכנית עומדת בקריטריון (כאמור, לא בוצעה לצורך הפיילוט אמידה מלאה של הנזקים הצפויים באגן, ולכן מדובר בהערכת חסר של התועלות).
על מנת לעמוד בבחינת העלות-תועלת, יש לעמוד בשני המדדים לעיל במצטבר.
במידה וננקטת גישה כזו, חשוב לקיים על כך דיון מקצועי בצוות העבודה ובועדת ההיגוי של התוכנית, הכוללת את נציגי משהח"ק.
ישנם מקרים בהם הניתוח הכלכלי נטו אינו הכלי המתאים לבחירה בין חלופות המענה. למשל, במידה והמדדים הכלכליים קרובים מאוד, או כאשר כל החלופות עומדות במדדים הכלכליים, אך כל חלופה "מצטיינת" במדד אחר, או בפרט כאשר עורכי הבדיקה מעריכים כי ישנם שיקולים לא כלכליים משמעותיים, שאינם באים לידי ביטוי. במקרים כאלה, מומלץ להוסיף לניתוח העלות-תועלת גם ניתוח רב קריטריוני מנקודת מבט רחבה יותר.
הניתוח הרב קריטריוני הוא כלי להרחבת נקודת המבט, ושקלול בין ערכים כמיתים ולא כמיתים, ויכול לחשוף שיקולים נוספים להעדפה בין החלופות, ולאפשר בחירה מושכלת יותר.
ככל שעורכי הבדיקה מעוניינים לקדם ניתוח רב קריטריוני, חשוב לבצע את התהליך באופן שקוף, ותוך שיתוף ועדת ההיגוי, כולל נציגי משהח"ק. בפרט, חשוב כי בועדת ההיגוי ייוצגו בעלי העניין העיקריים, על מנת להחליט על הקריטריונים והמשקולות המתאימים.
הפרוצדורה לניתוח רב-קריטריוני כוללת את השלבים הבאים:
לעורכי הבדיקה החופש לבחור בקריטריונים ובמשקולות באופן מנומק, על בסיס התהליך המשותף בוועדת ההיגוי, כל עוד נשמרות משקולות המינימום הבאים:
להלן דוגמה לקריטריונים ומשקולות שגובשו בדיוני הצוות ובהשתתפות נציגי משרד החקלאות ורשות המים, במסגרת שלב בדיקת הייתכנות של ניהול מי הנגר של אגן ניקוז איילון במסגרת תת"ל 33 לתכנון המסילה הרביעית באיילון:
קריטריון על | קריטריון |
היבטים הידראוליים והידרולוגיים | נזקי הכשל של החלופה |
ישימות הנדסית של החלופה | |
ישימות התפעול והאחזקה | |
פוטנציאל ניצול מי הנגר | |
היבטים תכנוניים סביבתיים | שלביות |
אי פגיעה בשימושים קיימים, לישימות נכסית קרקעית | |
אי פגיעה בערכים וברצפים אקולוגיים | |
תרומה לפעילות פנאי ונופש + תפקוד נופי ועירוני | |
אי פגיעה ביעודים סמוכים וכוונות פיתוח + ישימות תכנונית | |
השפעה סביבתית בשל עבודות ההקמה | |
היבטי עלויות | עלות הקמה |
היבטי עלות-תועלת |
להלן דוגמה תיאורטית קצרה המצביעה על הגמישות הרבה במתודולוגיה זו, המחייבת שימוש זהיר ומושכל מחד, ומאידך כיצד ניתן להשתמש בה לקבלת החלטות:
להלן נתוני הבסיס לפרוצדורת ה-MCA – הקריטריונים, הציונים והמשקולות.
הקריטריון | ציונים לקריטריונים | משקולות לקריטריונים | ||
חלופה A | חלופה B | צוות שקלול א' | צוות שקלול ב' | |
היקף ההשקעה | 8 | 3 | 35% | 25% |
זמינות מימונית | 8 | 3 | 15% | 5% |
תרומה למניעת נזקי הצפות | 5 | 9 | 25% | 20% |
תרומות סביבתיות | 2 | 8 | 15% | 40% |
זמינות סטטוטורית | 7 | 4 | 10% | 5% |
שיקולים חברתיים | 0 | 6 | 0% | 5% |
סה"כ | 100% | 100% |
ההבדלים העיקריים בין החלופות הם:
מצד שני, חלופה A היא בעלת הפתרון לניהול הנגר וההשפעות הסביבתיות הפחות טובות. היא זמינה יותר מבחינה סטטוטורית, אבל השפעותיה החברתיות אפסיות.
בדוגמה זו, ברורים ההבדלים בין קבוצות מקבלי ההחלטה: צוות שקלול א' נותן העדפה מרכזית להיקף ההשקעות ולתרומה למניעת נזקי הצפות, העדפה מסוימת לזמינות מימונית, ואינם מתייחסים לנושא החברתי. לעומת זאת, צוות שקלול ב' נותנים העדפה גדולה להשפעות הסביבתיות שאינן נוגעות לניהול נגר, העדפה בינונית להיבטים הכלכליים ולאיכות הפתרון מבחינת ניהול נגר, ופחות חשיבות להיבטי זמינות.
נשווה עתה את הציונים המשוקללים (כלומר, הממוצע המשוקלל) בכל חלופה ולכל קבוצת מחליטים:
ציון משוקלל A | ציון משוקלל B | חלופה מועדפת | |
צוות שקלול א' | 6.25 | 5.35 | A |
צוות שקלול ב' | 4.55 | 6.4 | B |
צוות שקלול א'- מעדיפים את חלופה A. צוות שקלול ב'-מעדיפים את חלופה B.
כלומר, ניתן לראות בדוגמא קצרה זו שמשקולות שונים יכולים להביא למסדר העדפות שונה (כלומר, חלופה מובילה שונה), וזאת על אף מגבלות המינימום. לכן, יש חשיבות רבה לניהול תהליך שקוף ומעמיק, של ניסוח הקריטריונים והמשקלות, תוך שיתוף בעלי העניין באופן נרחב ככל האפשר.
כל הזכויות שמורות לאגמא 2021 © | נגישות