מטרת חלק הזה של העבודה היא למפות את פוטנציאל הנזק העתידי בתחום אגן הניקוז – איפה בשנת 2040, על סמך המידע התכנוני העדכני כיום, יהיו הנזקים הכבדים ביותר, ומה יהיה גובהם.
התוצאות יתקבלו בשתי רמות:

• ברמה מרחבית – תוצג מפה של אזור הסכנה, וחלוקה שלו לתתי אזורים לפי מידת הנזק המשוקלל הצפויה בכל אזור
• ברמה כלכלית – יוצג חישוב של פוטנציאל הנזק הכולל בכל הסתברות של אירועי שטפון והצפה, וכן תוחלת נזק שנתית

בנוסף, התוצאות יאפשרו ביצוע חיתוך של פוטנציאל הנזק לפי סוג התכנית וסוג שימוש הקרקע, לרבות שימושי קרקע חקלאיים, וכן חיתוך לפי תחומי שיפוט של רשויות מקומיות.

הנחות יסוד לשלבי סקר הסיכונים

• העבודה מניחה מימוש מלא של האזורים המוגדרים לפיתוח בכל סוגי התכניות הידועות בעת הכנת התכנית – מפורטות, כוללניות, ואזורים המיועדים לפיתוח בתכניות מחוזיות ובתכנית האסטרטגית 2040 – למעט מרקם עירוני בתמ"א 35 שלא יילקח בחשבון. מובהר כי במקרה בו קיימת תכנית לפיתוח מכל סוג בשטח מסוים, גם אם לא מומשה, העבודה תתייחס לפיתוח המתוכנן ולא לשימוש הקיים בפועל (לרבות אם קיים שימוש חקלאי).
• הצפות בשטח בנוי יפגעו רק במפלס הקרקע (קומת הקרקע) ובקומות תת קרקעיות במידה וקיימות (שתיים לכל היותר).
• מימוש מלא של תכניות ברמה מתארית (מאושרות ובהכנה), תכניות מאושרות ברמה מחוזית ומתחמים לפיתוח בתכנית האסטרטגית לדיור (הנזק בשטחים אלו יחושב בנפרד מהנזק בתכניות מפורטות).
• הפיתוח החדש מייצא 100% מהנגר (הנחיה מחמירה של מנהל התכנון)
• גידולים ומבנים חקלאיים – יישארו ללא שינוי ביחס לנתונים העדכניים.
• פוטנציאל נזק במבנים קיימים שאינם מוסדרים סטטוטורית בתכנית (אינם מופיעים בשכבות תכנון) – בהתאם לרשות.
• מפלס הפיתוח של בניה מתוכננת באזור פשט הצפה אינו מורם.
• התכנית אינה מתייחסת לשטחי הצפה מנותקים מנחל, אשר ההצפה בהם נגרמת כתוצאה משקע טופוגרפי שבו נצברים מי גשם.
• התכנית אינה מתייחסת לשטחי הצפה שנוצרים כתוצאה מכשלים במערכת הניקוז המקומית של יישובים.