מפות שימושי הקרקע בתחום הסכנה (פשט ההצפה) מאפשרת להציג ולהבין שני דברים מהותיים ועקרוניים:
(1) סוג התכניות החלות ומיקומן בתחום פשט ההצפה
(2) היקף הנזק הפוטנציאלי ואופיו, כלומר מה צפוי להיות ניזוק ובאיזו עוצמה

באמצעות מידע זה ניתן להפריד בין אזורים שעבורם יש לספק הגנה, לבין אזורים שבהם ניתן להפעיל מאמצים לטיוב תכנון מפורט שיקודם בעתיד (בכפוף לתכנון ברמה גבוהה יותר הקיים כיום), כולל שינוי מיקום או שינוי ייעוד, על מנת למנוע או לצמצם באופן משמעותי את פוטנציאל הנזק. שלב זה הוא שלב מורכב ודורש עבודה קפדנית, על מנת למנוע טעויות נגררות בהמשך. את עיקר שימת הלב יש להקדיש להפרדה בין סוגי תוכניות שונים, כך שבסוף תהליך העבודה יתקבל מצרף של שכבות GIS, לפי סוגי תכניות ועומק הצפה, שיהיה כמו פאזל מדויק, כאשר שכבות משלימות אחת את השנייה (האחת צמודה לשנייה) ולא "יושבות" אחת על השנייה (אין חפיפה ביניהן).

ייעודי הקרקע מהתכניות השונות יקובצו לקבוצות של שימושים שבהם פוטנציאל הנזק הצפוי הינו דומה. בשלב הבא, יחושב פוטנציאל הנזק במונחים כספיים.
נדרש ביצוע של חיתוך בין שכבת ההצפות לבין שכבות הפיתוח, עבור כל אחת מהסתברויות ההצפה שהוגדרו. בכל הסתברות תיערך חלוקה בין השטחים שבהם גובה ההצפה צפוי להיות מתחת ל-0.5 מ', לבין השטחים שבהם הגובה צפוי להיות מעל 0.5 מ', וזאת מפני שעבור חלק משימושי הקרקע הוגדר פוטנציאל נזק שונה כתלות בעומק ההצפה.

הנתונים הנדרשים ואופן השגתם:

נדרשים נתונים של תכניות מ-4 רמות תכנון שונות, בתחום אזור הסכנה, לפי הפירוט הבא:

תכניות מפורטות –
יש להעלות שכבה של תחומי התכנון של ועדות מקומיות (שתתקבל ממשרד החקלאות) על רקע תחום פשט ההצפה בהסתברות הנדירה ביותר, 1:100, על מנת לזהות את הוועדות שבתחומן מצוי הפשט.
יש לפנות לכל מחלקות ההנדסה של הוועדות המקומיות הרלוונטיות. מטרת הפניה היא קבלה של שכבות קומפילציה שקיימות שברשותן (לרוב שכבות אלו מיוצרות ע"י חברות חיצוניות שנשכרות ע"י הרשויות לצורך כך), ואמורות להיות מעודכנות. יש לבדוק את מועד העדכון של שכבה זו. לצורך קבלת השכבה יש להיעזר במכתב ממנהל התכנון שיתקבל ממשרד החקלאות.
תכניות כוללניות, מחוזיות, והתכנית האסטרטגית 2040 – בהתאם למפורט בשלב 2, אשר נדרשו לצורך הכנת מפת 'פתוח-פיתוח'. יש להשתמש רק בתכניות הכוללניות וכתמי הפיתוח הרלוונטיים לתחום אזור הסכנה.
תחום האזור שבסיכון (פשט ההצפה) – יתקבל כתוצאה מהפעלת המודל ההידרולוגי בשלב הקודם.

שיטת העבודה לעיבוד המידע התכנוני:

שכבת תכניות מפורטות:
יש לטייב את שכבות הקומפילציה של הוועדות המקומיות באופן שכל ייעודי הקרקע בכל שכבה יותאמו לקוד המתאים בנוהל מבא"ת.
יש לוודא שאין כפילות תכניות בשכבה, כלומר שבכל מקום בשכבה מופיעה רק תכנית חלה אחת (הרלוונטית ביותר).
במידה ובאותה וועדה מקומית קיימת תכנית כוללנית – יש לגרוע מהשכבה את השטחים שבהם סומנו ייעודי קרקע מתוקף התכנית הכוללנית (שההתייחסות אליהם תעשה במסגרת שכבת התכניות הכוללניות).
יש לגרוע מהשכבה תכניות מתאריות (שלא ניתן להוציא מכוחן היתרי בניה). לעניין זה ר' פירוט בשלב הבא– בקרה והיוועצות בלשכת התכנון המחוזית.
יש לאחד את כל שכבות הקומפילציה הרלוונטיות לתחום פשט ההצפה.
יש לגרוע מהשכבה את השטחים בייעודי הקרקע החקלאיים (קרקע חקלאית, חקלאי פתוח ו-מבני משק). לגריעה זו שתי סיבות, שנועדו לאפשר חישוב נכון של פוטנציאל הנזק באמצעות חיתוך של שכבות התכניות השונות (כמפורט בהמשך):
1. ישנם שטחים שהוגדרו כחקלאיים בתכנית מפורטת, אך בתכניות מסדר גבוה יותר מיועדים לפיתוח, וכוונת המדריך היא להתייחס לשטחים אלו לפי ייעוד הקרקע המלמד על הפיתוח העתידי, ולא לפי השימוש הנוכחי.
2. לגבי השטחים בשימושים חקלאיים שלא נכללים באף תכנית – המידע התכנוני אינו מפורט דיו בכדי לייצר הערכת פוטנציאל נזק בשטחים חקלאיים. לכן שטחים אלו נגרעים משכבת התכניות, על מנת שחישוב הנזק בהם ייעשה לפי שכבת השימושים החקלאיים של משרד החקלאות.

עם זאת, יתר השימושים בקבוצת השימושים ללא פוטנציאל נזק לא יגרעו, וזאת מתוך הנחה שתכנית מפורטת תקפה שדייקה את ייעודי הקרקע (כגון שמורת טבע, יער, נמל תעופה, מסילת ברזל) לא תשונה ע"י תכנית מסדר גבוה או תכנית מפורטת חדשה שתאושר מכוחה.

2. בקרה והיוועצות בלשכת התכנון המחוזית:
לפני המשך העבודה על השכבות יש לבצע בקרה, אשר נועדה לדייק את שכבות העבודה.
יש לבצע תאום מול לשכת התכנון המחוזית בנוגע לרשימת התכניות הכוללניות והמתאריות, והפוליגונים בתכנית האסטרטגית.

תאום לגבי התכניות הכוללניות והמתאריות נדרש מפני שישנן תכניות מתאריות (שלא ניתן להוציא מכוחן היתרי בניה) ישנות, שללא היכרות מוקדמת לא ניתן להבדיל בינן ובין תכניות מפורטות (שמכוחן ניתן להוציא היתרים). כמו כן, ישנן תכניות ליישובים שהוכנו לפני שגובשו הוראות החוק וההנחיות המשלימות המגדירות את המבנה של תכנית כוללנית, ואינן מוגדרות ככאלה באתר מנהל התכנון למרות שהן מתפקדות בפועל ככוללניות. הרפרנטים המטפלים במרחבי התכנון מכירים היטב את התכניות המרכזיות החלות בכל מרחב שבטיפולן, ויידעו להשלים ולדייק את רשימת התכניות במידת הצורך. ניתן לבצע בנושא זה בקרה נוספת מול הוועדות המקומיות הרלוונטיות, על מנת ללמוד על תכניות מתאריות שלשכת התכנון המחוזית לא סיפרה עליהן.
תאום לגבי התכנית האסטרטגית נדרש מפני שמדובר בשכבה בעבודה, אשר לעיתים סומנו בה פוליגונים סכמתיים בלבד, המסמלים כוונה ליצירת פוליגון מדויק בהמשך. נדרשת בדיקה מול לשכת התכנון לגבי מיקום וצורת הפוליגונים בשכבה זו. ר' לדוגמה מטה פוליגון סכמתי משולש שסומן בקריית שמונה.

קבלת מידע לגבי מצבים מיוחדים. לדוגמה, ביישוב באר גנים, הנמצא בחלקו בתחום פשט ההצפה של נחל אבטח, חלה תמ"א 39, תכנית מתאר ארצית שחלקה בעלת אופי מפורט, כאשר אין תכנית מסדר נמוך יותר (מפורטת) שחלה על השטח.

3. יש לחתוך את כל השכבות הבאות עם פשט ההצפה בהסתברות של 1:100:

שכבת התכניות המפורטות.
אזור מוטה פיתוח בכוללנית (שכבה זו והשתיים שמתחתיה הוכנו במסגרת הכנת מפת 'פתוח-פיתוח'). לשכבה זו יש להוסיף שטחים בתכניות מתאריות שאינן כוללניות, אשר זוהו בשלב הקודם בסיוע לשכת התכנון, וזאת לפני ביצוע החיתוך.
אזור מוטה פיתוח בתמ"מ
מתחמים לפיתוח בתכנית האסטרטגית
שכבת השטחים החקלאיים, שתתקבל ממשרד החקלאות.

מובהר כי לצורך מפה זו נעשית בדיקה של תכניות מפורטות, ולכן אין צורך בתחומי היישובים הכפריים, שבה נעשה שימוש במפת פתוח-פיתוח.

4. יש לייצר מפה שתציג את כל 5 השכבות שפורטו לעיל, לפי הסדר שפורט לעיל (מפורטות עליונה, שטחים חקלאיים תחתונה), כאשר כל שכבה תופיע בצבע אחיד. ר' דוגמה מטה, אשר לא כוללת תמ"מ ואסטרטגית, היות ובמקרה הבוחן הספציפי לא נמצאו שטחים כאלו שאינם כלולים בתכניות מסדר נמוך יותר בתוך אזור הסכנה.

5. יש לבצע חיתוך של השכבות לפי הסדר שפורט לעיל.
בקרה: לאחר השלמת החיתוך יש לוודא כי התוצר המתקבל זהה למפה שהוכנה בשלב הקודם, ואין חפיפות, כלומר שבכל מקום בתחום הפשט חלה רק שכבה אחת.

6. שכבת התכניות המפורטות: יש לבצע איחוד של ייעודי הקרקע לקבוצות שוות פוטנציאל נזק בהתאם למפורט בלשונית 1 בנספח התכנוני, ולמפרט של השכבה המופיע בנספח הטכני.
7. יש לבצע השלמה של הערכת מספר קומות החניה תת קרקעית בהתאם למפורט בסוף לשונית 5 בנספח, 'תכניות מפורטות'. הזנת הנתונים במידע הטבלאי של השכבה בנושא זה תעשה בהתאם למפורט בהסבר בנוגע לחניות בסוף לשונית זו.
8. שכבת השטחים החקלאיים: יש לוודא שהשכבה שהתקבלה כוללת את קבוצות סוגי השימושים החקלאיים המופיעים בנספח התכנוני בלשונית 8 'שטחים חקלאיים'.
9. יש לבצע חיתוך של כל אחת משכבות התכניות עם שכבת עומקי ההצפה, כך שתיווצר הפרדה בין האזורים שעומק ההצפה בהם צפוי להיות מתחת ל-0.5, לאזורים שבהם הוא צפוי להיות מעל 0.5 מ'.
בקרה: לאחר השלמת החיתוך יש לוודא ששטחן של שתי שכבות התוצר המתקבלות (אחת של עומק הצפה מתחת ל-0.5 מ', והשניה של מעל 0.5 מ') זהה לזה של שכבת המקור, ואין חפיפות, כלומר שבכל מקום בתחום הפשט חלה רק שכבה אחת.
10. במידה ואזור הסכנה חל בתחום של יותר מרשות מקומית אחת – יש לייצר חיתוך נוסף של השכבות לפי גבולות תחומי השיפוט, וזאת כדי שניתן יהיה בהמשך העבודה לייצר חישוב פוטנציאל נזק נפרד עבור כל רשות.
11. ר' הדגמה לשלבי הביניים והמפות הסופיות של סוגי התכניות השונים בפירוט של שלבים 4-6 לעיל.