המדריך להכנת תכניות לניהול סיכוני שיטפונות

א. רקע

ב. סקר סיכונים

ג. תכנית המענה

ד. היבטים יישומיים

ה. נספחים כלכליים

ב. סקר סיכונים

ב.6 שלב 4: איסוף ועיבוד מידע התכנוני סטטוטורי באזור הסכנה

תוצר שלב זה הינה שכבה המציגה חיתוך בין שכבת פשט ההצפה של 1:00 לשכבת פתוח-פיתוח . התכניות בשלב זה חופפות ועלות זו על זו על מנת לקבל תמונת מצב מלאה של כל התכנון העתידי בשטח פשט ההצפה, היא שכבת LAND_USE_AND_DESIGNATION_IN_FLOOD_PLAIN

מפות שימושי הקרקע בתחום הסכנה (פשט ההצפה) מאפשרת להציג ולהבין שני דברים מהותיים ועקרוניים:

  1. סוג התכניות החלות ומיקומן בתחום פשט ההצפה
  2. היקף הנזק הפוטנציאלי ואופיו, כלומר מה צפוי להיות ניזוק ובאיזו עוצמה

באמצעות מידע זה ניתן להפריד בין אזורים שעבורם יש לספק הגנה, לבין אזורים שבהם ניתן להפעיל מאמצים לטיוב תכנון מפורט שיקודם בעתיד (בכפוף לתכנון ברמה גבוהה יותר הקיים כיום), כולל שינוי מיקום או שינוי ייעוד, על מנת למנוע או לצמצם באופן משמעותי את פוטנציאל הנזק. שלב זה הוא שלב מורכב ודורש עבודה קפדנית, על מנת למנוע טעויות נגררות בהמשך. את עיקר שימת הלב יש להקדיש להפרדה בין סוגי תכניות שונים, כך שבסוף תהליך העבודה יתקבל מצרף של מידע GIS, לפי סוגי תכניות ועומק הצפה.
ייעודי הקרקע מהתכניות השונות יקובצו לקבוצות של שימושים שבהם פוטנציאל הנזק הצפוי הינו דומה. בשלב הבא, יחושב פוטנציאל הנזק במונחים כספיים.

הנתונים הנדרשים ואופן השגתם:

נדרשים נתונים של תכניות מ-4 רמות תכנון שונות (מפורטות, כוללניות, תמ"מ ואסטרטגית 2040) בתחום אזור הסכנה.
תכניות מפורטות – משרד החקלאות יספק x-plan מעודכן אשר יוצג על רקע תחום פשט ההצפה בהסתברות הנדירה ביותר, 1:100,על מנת לזהות את התכניות המפורטות שבתחומן מצוי הפשט. לצורך השלמה יש להשתמש בתכניות של רמ"י – משבצות / רצף מגרשים (שכבה תימסר ממשרד החקלאות).
במידת הצורך, יש לפנות למחלקות ההנדסה של הוועדות המקומיות הרלוונטיות. מטרת הפניה היא קבלה של שכבות קומפילציה שקיימות שברשותן (לרוב שכבות אלו מיוצרות ע"י חברות חיצוניות שנשכרות ע"י הרשויות לצורך כך), ואמורות להיות מעודכנות. יש לוודא את מועד עדכון שכבה זו. את נתונים אילו יש לשלב עם התכניות כוללניות, תמ"מ, והתכנית האסטרטגית 2040 – בהתאם למפורט בשלב 2, אשר נדרשו לצורך הכנת מפת 'פתוח-פיתוח' ויחתכו בתחום האזור שבסיכון (פשט ההצפה) שיתקבלו כתוצאה מהפעלת המודל ההידרולוגי בשלב 3.

שיטת העבודה לעיבוד המידע התכנוני:

1. טיוב שכבת תכניות מפורטות:

  • יש לטייב את שכבות הקומפילציה של הוועדות המקומיות באופן שכל ייעודי הקרקע בכל שכבה יותאמו לקוד המתאים בנוהל מבא"ת.
  • בשלב זה שומרים על כפילות תכניות בשכבה, כלומר שבכל מקום בשכבה מופיעות כל התכניות החלות לאותו תא שטח. בשלב 5, לקראת חישוב פוטנציאל הנזק, יבוצע החיתוך (קומפילציה) בין השכבות. סיבה לכך היא כדי שיהיה מידע אודות כל שטח התכניות על כל סוגיו ויוכל לשמש במידת הצורך לפרק המענה.
  • במידה ובאותה וועדה מקומית קיימת תכנית כוללנית – יש לגרוע מהשכבה את השטחים שבהם סומנו ייעודי קרקע מתוקף התכנית הכוללנית (שההתייחסות אליהם תעשה במסגרת שכבת התכניות הכוללניות).
  • יש לגרוע מהשכבה תכניות מתאריות (שלא ניתן להוציא מכוחן היתרי בניה). לעניין זה ר' פירוט בשלב הבא– בקרה והיוועצות בלשכת התכנון המחוזית.
  • יש לאחד את כל שכבות הקומפילציה הרלוונטיות לתחום פשט ההצפה.
  • במידה ויש תכניות מפורטות בייעוד קרקע חקלאי, יש לבצע השוואה עם שכבת החלקות החקלאיות של משרד החקלאות לשם עדכון סוג הגידול ובהתאם חישוב פוטנציאל הנזק. יש לבצע בקרה האם יש תכנית במדרג נמוך יותר (למשל כוללנית המיועדת לדיור וחדשה יותר) . לאחר התייעצות עם האגף יוחלט האם למחוק את הייעוד החקלאי.

2. בקרה והיוועצות בלשכת התכנון המחוזית:

לפני המשך העבודה על השכבות יש לבצע בקרה, אשר נועדה לדייק את שכבות העבודה. יש לקיים תאום מול לשכת התכנון המחוזית בנוגע לרשימת התכניות הכוללניות והמתאריות, והפוליגונים בתכנית האסטרטגית (תיאום זה יתבצע במסגרות התכנסות וועדת צוות מלווה).

  • תאום לגבי התכניות הכוללניות והמתאריות נדרש מפני שישנן תכניות מתאריות (שלא ניתן להוציא מכוחן היתרי בניה) ישנות, שללא היכרות מוקדמת לא ניתן להבדיל בינן ובין תכניות מפורטות (שמכוחן ניתן להוציא היתרים). כמו כן, ישנן תכניות ליישובים שהוכנו לפני שגובשו הוראות החוק וההנחיות המשלימות המגדירות את המבנה של תכנית כוללנית, ואינן מוגדרות ככאלה באתר מנהל התכנון למרות שהן מתפקדות בפועל ככוללניות. הרפרנטים המטפלים במרחבי התכנון מכירים היטב את התכניות המרכזיות החלות בכל מרחב שבטיפולן, ויידעו להשלים ולדייק את רשימת התכניות במידת הצורך. ניתן לבצע בנושא זה בקרה נוספת מול הוועדות המקומיות הרלוונטיות, על מנת ללמוד על תכניות מתאריות שלשכת התכנון המחוזית לא סיפרה עליהן.
  • תאום לגבי התכנית האסטרטגית נדרש מפני שמדובר בשכבה בעבודה, אשר לעיתים סומנו בה פוליגונים סכמתיים בלבד, המסמלים כוונה ליצירת פוליגון מדויק בהמשך. נדרשת בדיקה מול לשכת התכנון לגבי מיקום וצורת הפוליגונים בשכבה זו. ר' לדוגמה מטה פוליגון סכמתי משולש שסומן בקריית שמונה.

• קבלת מידע לגבי מצבים מיוחדים. לדוגמה, ביישוב באר גנים, הנמצא בחלקו בתחום פשט ההצפה של נחל אבטח, חלה תמ"א 39, תכנית מתאר ארצית שחלקה בעלת אופי מפורט, כאשר אין תכנית מסדר נמוך יותר (מפורטת) שחלה על השטח.

3. יש לחתוך את כל השכבות הבאות עם פשט ההצפה בהסתברות 1%:

  1. שכבת התכניות המפורטות.
  2. מפת פתוח- פיתוח המורכבת מהתכניות הבאות:

*תכניות כוללניות לשכבה זו יש להוסיף שטחים בתכניות מתאריות שאינן כוללניות, אשר זוהו בשלב הקודם בסיוע לשכת התכנון, וזאת לפני ביצוע החיתוך.

*אזור מוטה פיתוח בתמ"מ (מובהר כי לצורך מפה זו נעשית בדיקה של תכניות מפורטות, ולכן אין צורך בתחומי היישובים הכפריים, שבה נעשה שימוש במפת פתוח-פיתוח. מטרת שלב זה לבדל את האזורים המוצפים שבהם נדרש פירוט ועבודת ניתוח נוספת).

*מתחמים לפיתוח בתכנית האסטרטגית

3. שכבת השטחים החקלאיים, שתתקבל ממשרד החקלאות.

4. יצירת מפה:
יש לייצר מפה שתציג את כל 5 השכבות שפורטו לעיל, לפי הסדר שפורט לעיל (מפורטות עליונה-שטחים חקלאיים תחתונה), כאשר כל שכבה תופיע בצבע אחיד. ר' דוגמה מטה, אשר לא כוללת תמ"מ ואסטרטגית, היות ובמקרה הבוחן הספציפי לא נמצאו שטחים כאלו שאינם כלולים בתכניות מסדר נמוך יותר בתוך אזור הסכנה.

5. דיוק נתונים בשכבת תכניות מפורטות:

א. יש לבצע איחוד של ייעודי הקרקע לקבוצות שוות פוטנציאל נזק בהתאם למפורט בלשונית 1 בנספח התכנוני, ולמפרט של השכבה המופיע בנספח הטכני.

ב. יש לבצע השלמה של הערכת מספר קומות החניה תת קרקעית בהתאם למפורט בסוף לשונית 5 בנספח, 'תכניות מפורטות'. הזנת הנתונים במידע הטבלאי של השכבה בנושא זה תעשה בהתאם למפורט בהסבר בנוגע לחניות בסוף לשונית זו.
6. דיוק נתונים בשכבת השטחים החקלאיים:
יש לוודא שהשכבה שהתקבלה כוללת את קבוצות סוגי השימושים החקלאיים המופיעים בנספח התכנוני בלשונית 8 'שטחים חקלאיים'.
7. חיתוך עם שכבת עומקי הצפה
יש לבצע חיתוך של כל אחת משכבות התכניות עם שכבת עומקי ההצפה, כך שתיווצר הפרדה בין האזורים שעומק ההצפה בהם צפוי להיות מתחת ל-0.5, לאזורים שבהם הוא צפוי להיות מעל 0.5 מ'.
בקרה: לאחר השלמת החיתוך יש לוודא ששטחן של שתי שכבות התוצר המתקבלות (אחת של עומק הצפה מתחת ל-0.5 מ', והשניה של מעל 0.5 מ') זהה לזה של שכבת המקור, ואין חפיפות, כלומר שבכל מקום בתחום הפשט חלה רק שכבה אחת.
תוצר סופי: שכבת LAND_USE_AND_DESIGNATION_IN_FLOOD_PLAIN, כאשר כל סוגי כל התכניות קיימות כולל שטחים חקלאיים.

דילוג לתוכן