שלבים 5-8 מאפשרים לחשב את פוטנציאל הנזק הכלכלי באירועי הצפה בחלופת 'המשך מצב קיים', כלומר מבלי שנעשית כל פעולה כדי להגן מפני הסיכון או להפחיתו.
החישוב נעשה בנפרד עבור כל הסתברות – מהתדירה ביותר שעשויה להתרחש אחת לחמש שנים, ועד לאירוע נדיר מאוד, שעשוי להתרחש אחת ל-100 שנים.
הבנת היקף הנזק ופריסתו המרחבית יחד עם סוג התכנית החלה על השטח (מפורטת, כוללנית, מחוזית ואסטרטגית ושטח חקלאי), מסייעת לתכנן אופני פעולה אפקטיביים; שינוי תכנון כדי להוציא מחוץ לפשט ההצפה שימושים בעלי פוטנציאל נזק גבוה או כאלו שבהם הצפה עלולה לגרום לסכנה לחיי אדם, ביצוע פרויקטי הגנה במקרים בהם יש פיתוח קיים או תכנון שלא ניתן להשפיע עליו במידה מספקת.
חישוב פוטנציאל הנזק צריך להיעשות עבור כל סוגי התכניות ובכל הסתברויות ההצפה.
בשלב זה יש להטמיע את העומקים בסוגי התכניות השונות ובכל ההסתברויות. יש לוודא שאין כפילות \ חפיפות תכניות בשכבה ליחידת שטח, כלומר שבכל מקום בשכבה מופיעה תכנית אחת החלה בשטח ויבוצע החיתוך בין השכבות. יש לבצע חיתוך בין כל שכבה לשכבות שקדמו לה, למשל משכבת תמ"מ לחתוך את שכבת התכניות הכוללניות, כך שלא יהיה מצב שאותו שטח מופיע ב- 2 שכבות שונות, וזאת על מנת שלא יחושב נזק על אותו שטח מספר פעמים.
מידע אודות שלבים אילו ייאספו משכבת Land_Use_And_Designation_In_Flood_Plain–
יש לחתוך את התכניות לפי מדרג מהעליונה אל הנמוכה; מפורטות, כוללניות ותמ"מ, אסטרטגית, שטחים חקלאיים.
החישוב מבוצע פר פוליגון תכנית בGDB ע"י כלי שפותח במשרד החקלאות וביטחון המזון בשכבת LandUseAndDesignation. בשלב זה נדרש להזין נתוני תכסית, עלות למ"ר, עומקים מעל / מתחת 0.5 מ' וכו'. החישוב יבוצע באופן אוטומטי וייתן תוצאות חישובי פוטנציאל הנזק .
יש לשמור את החישובים ב- GDB עבור כל הסתברות בשמות : Damage_Expectancy1,2,5,10,20
חישוב סכומי השטחים עבור כל התכניות יבוצע בקובץ אקסל – נספח תכנוני ייעודי שנבנה ע"י משרד החקלאות וביטחון המזון כמפורט להלן:.
חישוב פוטנציאל הנזק בשטחים מאושרים בתכניות מפורטות ייעשה באמצעות הכלי הטבלאי, המצוי בלשונית 5 'תכניות מפורטות' בנספח התכנוני . לפרמטרים השונים לחישוב, אשר חלקם פתוחים לעדכון ע"י צוות התכנון בהתאם לאזור הספציפי שבו הוא עוסק, השפעה משמעותית על תוצאת החישוב הסופית, ונגזרותיה ברמת המענה הנדרש. לכן, ישנה חשיבות רבה להבנתם, כך שייעשה בהם שימוש מושכל, ותתקבל תוצאה המתאימה למאפייני האזור.
הסיווג לקבוצות שימושים נעשה בהתאם להוראות שבלשונית 1 בנספח התכנוני (קבוצות שוות נזק), חישוב פוטנציאל הנזק ייעשה באמצעות הטבלה המופיעה בלשונית 5 של הנספח 'תכניות מפורטות', עבר כל אחת מהסתברויות ההצפה. תכניות מפורטות עם ייעוד של שטחים חקלאיים יחושבו בלשונית 5-1.
להלן מספר הערות חשובות למילוי הטבלה בלשונית 4 'תכניות מפורטות', וביצוע החישוב:
יש לסכום את כל השטחים הכלולים בכל קבוצה שוות נזק לפי עומק ההצפה הצפוי – מתחת ל-0.5 מ', ומעל 0.5 מ'. במידה ובאותה קבוצה קיימת שונות משמעותית בין אזורים מסוימים, לדוגמה בהערכה לקיומה של חניה תת קרקעית או בנושא אחר שיכול לדייק את חישוב פוטנציאל הנזק (לדוגמה סוג שימושי תעשיית היי-טק באזור מסוים שפוטנציאל הנזק בהם גבוה במיוחד, או תכסית אופיינית לאזור מסוים) – ניתן לפצל את האזור\ים עם המאפיינים המובחנים לשורה נפרדת בטבלה.
יש למלא בטבלה הראשית רק את התאים המסומנים בצבע מתאים במקרא:
כתום – שטח ייעוד הקרקע במ"ר – בנפרד לפי עומק הצפה של מתחת ומעל 0.5 מ'.
כתום – שיעור שטח בנוי לא מוגן – במידה וידוע או ניתן להעריך על פי היכרות עם השטח, שבאחוז מסוים מהמגרשים בקבוצה שוות הנזק המבנים מוגנים מסכנות הצפה, לדוגמה באמצעות הגבהה של המבנה מעל פני הקרקע, יש לתת לכך ביטוי בטבלה. כך לדוגמה, אם ניתן להעריך שבאזור תעשייה קיים בכ-25% מהמגרשים המבנים מוגבהים ביחס לפי הקרקע – יש להזין בתא השטח ערך של 75%, המשקף את אחוז השטח שבו אין הגנה.
– לתשומת לב: (א) ברירת המחדל הינה שכל השטח אינו מוגן, אך כאמור ניתן לשנות בהתאם להיכרות עם השטח. (ב) שינוי בפרמטר זה ישפיע רק על שטחים שבהם גובה ההצפה הצפוי הינו מתחת ל-0.5 מ', וזאת מתוך הנחה שבמקר של הצפה גבוהה יותר ההגנה הקיימת לא תספיק כדי למנוע את הנזק.
ירוק – מספר קומות חניה תת קרקעית. נתון זה רלוונטי רק בקבוצות שימושי קרקע מסוימות, כאשר האפשרויות למילוי עבור כל קבוצה מפורטות בטבלה, וההנחיה מופיע בסע' 4 לעיל. במידה ובאותה קבוצת שימושים ישנם מגרשים בעלי מאפיינים שונים (לדוגמה גם שכונת מגורים ותיקה של שיכונים בני 3-4 קומות, וגם שכונת מגורים חדשה של מגדלים של למעלה מ-10 קומות) – יש להוסיף שורה בטבלה כך שכל שורה תתייחס לשטח של אחת מהשכונות, ולמאפייניה הספציפיים.
ורוד – הערכת נזק במתקנים הנדסיים, עפ"י ההנחיות המפורטות בלשונית מתקנים הנדסיים.
– שיטות אפשריות לקביעת סוג מתקן הנדסי:
– ניתן לבדוק את שם התכנית משדה בשכבה שייצרתם, לעיתים מעצם השם אפשר להבין מה המתקן הספציפי.
– תצ"א – ניתן לזהות אם מדובר במאגר, שדה פוטוולטאי וכו'
– govmap ע"י העלאת שכבת "תב"ע-מגרשים -רמ"י", בה יש פירוט של הייעוד.
– לעניין חישוב ואיתור המתקנים ההנדסיים בתכנית, בשדה הערות ב- GDB יש לציין באיזה מתקן הנדסי מדובר ולכתוב את הערך שלו בשדה "פוטנציאל נזק למ"ר בנוי. יעתיק אותו כפי שהוא ללא חישוב לשדה סה"כ נזק + חניה תת"ק.
– הוספה בנספח התכנוני באקסל לשונית מתקנים הנדסיים בה יש לפרט את סוגי המתקנים, סה"כ שטח ועלות.
– טבלאות עזר – הערכים בטבלאות אלו מקושרים לערכים בטבלה הראשית, ומשפיעים עליהם. ניתן להשלים את החישוב גם בלי לגעת בטבלאות העזר, מפני שמילאנו בה ערכי ברירת מחדל. עם זאת, להיכרות עם השטח יכולה להיות השפעה משמעותית על דיוק החישוב של הערכת הנזק, ולכן מומלץ לשנות את ערכים הניתנים לשינוי בטבלאות אלו במידת הצורך – בייחוד בטבלת התכסיות. להלן הסבר לנושא זה:
תכסיות שטחים מבונים – התאים בטבלה זו שבהם ניתן לשנות את הערכים הם אלו המסומנים בכתום – תכסית ותמהיל. כלי עזר לטבלה זו הוא הגדרה של 5 טיפוסי מבנים, השונים מבחינת התכסית והשימוש בקומת הקרקע (ובקומת מרתף בטיפוס 2 – יודגש כי ההתייחסות בטיפוס זה היא לשימוש העיקרי של מגורים, ולא לחניה תת"ק). הטבלה כוללת חלוקה של כל אחת מקבוצת השימושים שווי הנזק לטיפוסי מבנים אופייניים לה, התכסית בפועל, טווח התכסית הסביר (שבתחומו ניתן לשנות את התכסית המצוינת), ותמהיל בין טיפוסי המבנה השונים – שצריך להסתכם תמיד ל-100%. הטבלה כוללת גם עמודה של תכסית ממוצעת בשקלול נזק אשר במסגרתה מתבצע שקלול של הנזק הנמוך יותר בשימוש משני לתוך חישוב התכסית.
תכסיות דרכים – התאים בטבלה שבהם ניתן להתערב הם אלו המגדירים את תמהיל (שצריך להסתכם ל-100%) הדרכים בין דרכים מקומיות ובין עירוניות בכלל שטח הסכנה.
חישוב פוטנציאל נזק בקומת חניה תת קרקעית – התא בטבלה שבו ניתן להתערב הוא שיעור השטח הממוצע של החניון משטח המגרש.
– ערכי הנזק למ"ר שבטבלה (כמו גם ערכי הנזק לדונם שימוש חקלאי בלשונית 8 'שטחים חקלאיים') מהווים קירוב ראשוני/ברירת מחדל. במידת הצורך ניתן לבצע הערכות שמאי ספציפיות.
חשוב לשים לב לעקרון המהותיות: ההעמקה והבדיקות הפרטניות חשובות ככל ששינוי בנתון או בקבוצת נתונים יכול להשפיע על ההחלטה, כלומר הינו מהותי לבחירת חלופת ההגנה.
– במידה ובתחום האגן קיימים ייעודי קרקע ספציפיים שלא קיבלו התייחסות יש לפעול באחת מהדרכים הבאות:
לבקש הערכת שמאי המכיר את האזור והניסיון שנצבר מסיכוני השטפונות בו.
להסיק מתוך שימושי קרקע דומים שכן מופיעים בטבלה.
– בעת ביצוע העיבודים השונים של השכבות יש להקפיד לשמור את נתוני המקור הטבלאיים של השכבות, לדוגמה מספר התכנית שבה מוגדר כל אחד מייעודי הקרקע. זאת – לצורך אפשרות לביצוע בקרה, ותיקונים\עדכונים במידת הצורך.
הערה לגבי הטבלאות בכל סוגי התכניות: הטבלאות כוללות חישוב, שמתבצע באופן אוטומטי, של פוטנציאל הנזק המנורמל לדונם (תאים ברקע צהוב). חישוב זה נדרש לצורך הכנת מפות פוטנציאל נזק, כפי שיובהר בשלב 9.
הערה לגבי החישובים בכל ההסתברויות: ככל שהוחלט לשנות פרמטרים בקובץ האקסל ביחס לערכים הראשוניים – יש לסמנם בצבע נפרד, כמפורט בנספח.
הערה לחישוב המסכם לכל הסתברות בלשונית 8 'סיכום הסתברות' (הכולל את כל סוגי התכניות, והשטחים החקלאיים): במידה ושטח הסכנה חל בתחום שיפוט של יותר מרשות מקומית אחת, יש לחשב גם את חלוקת פוטנציאל הנזק בין תחומי הרשויות. במסגרת לשונית 8 'סיכום הסתברות', הכוללת את סיכום פוטנציאל הנזק בהסתברות מסוימת.
שלבי עבודה עיקריים להצגה:
קומפילציית התכניות המפורטות באזור הסכנה וסביבתו
קיבוץ ייעודי הקרקע לקבוצות שימושים שוות נזק (בפירוט בנספח התכנוני)
