מיקוד לאזורים שבהם יוכנו מפות הצפה
אזורים שזוהו בשלבים 1 ו- 2 יסייעו בבחירת אזור התמקדות –כלומר, אזורים שיש בהם בינוי עתידי אשר חוצים נחל ואשר לא ידועה לנו ההשפעה של הבינוי על תוספת הנגר.

אלה הם אזורים המועדים להצפות וכן אזורים רגישים שבסבירות גבוהה תתרחש בהם הצפה, יוגדרו כאזורים להמשך הערכה. בנוסף לכך, רשות הניקוז רשאית לבקש להוסיף על סמך אירועי עבר והכרת השטח על אזורים נוספים שעשויים להיות מועדים לשטפונות ונזקים גבוהים.
עבור אזורים אלו יוכנו מפות הצפה- מפות של שטחים שעשויים להיות מוצפים בהסתברויות שונות של אירועי גשם (מפות פשטי הצפה ואזורים מוצפים אחרים ידועים ומשוערים).

בסיום שלב 2, אודות בחירת אזור ההתמקדות ולהמשך לסעיף זה, יש לייצר שכבת פוליגונים ב- GDB הכוללת את כל האזורים בהם יש מפגש נחל-פיתוח. בטבלת השכבה יש לנמק עבור כל פוליגון מדוע נבחר\לא נבחר להתמקדות בתכנית זו. קביעת האזורים להתמקדות תיעשה בשיתוף עם רשות הניקוז בהתאם להיכרותה עם השטח ובהתחשב באירועי הצפות בעבר. יש להוסיפם לשכבת: Areas_For_Further_Assassment

הכנת מפות הצפה

העבודה תבוצע על פי השלבים הבאים:

1. יצירת בסיס המידע ההידרולוגי ושכבות הרקע
2. קביעת גבול האגן וגבול העבודה לבחינה מפורטת
3. בחינה של השינויים הצפויים בשטח הבנוי באגן בשנת 2040
4. חישוב הידרוגרפי תכן, בהתאם לצורך – כמפורט בהמשך
5. קביעת מקדמי חספוס לשימושי הקרקע השונים בשטח האגן
6. הרצת מודל הידראולי לחישוב פשטי הצפה באגן (גם אם קיים ברשות ניקוז)
7. יצירת השכבות הדרושות להגשה בהתאם ללשונית "שכבות עבודה" בנספח.

קלט למודל – נתונים קרקעיים:

1. שריג גבהים דיגיטלי של פני השטח (DEM) ברזולוציה שלא תרד מ-1X1 מ"ר. יש לוודא כי בשריג הגבהים קיימת רציפות בערוצי הניקוז.
2. מדידה קרקעית עדכנית של האפיק בלבד, ולא של פשט ההצפה, באמצעות חתכי רוחב ברזולוציה שלא תרד מ-200 מ' בין החתכים לצורך בחינה ותיקון של שריג הגבהים (הצללות עצים, מים בנחלים, רציפות גדות וכו').מיפוי מתקנים מגבילי ספיקה (גשרים, מעבירי מים, חציית צנרות, כבישים ומסילות רכבת וכו') – שטח חתך, גבהים, ושאר נתונים נדרשים להערכה הידראולית. (GDB-HydraulicStructures) – שכבה נקודתית ב- GDB.

דגשים:

• במידה וקיימים מתקנים לא קבועים / לא ידועים ואין מידע לגביהם – יש להתייעץ עם האגף;
• במידה וקיים נחל שעובר בתוך מובלים בעיר, נעלם ואז שוב מופיע וקשה למפות בדיוק היכן הוא – יש לבדוק האם קיים מידע ברשות המקומית ולהוסיף. אם אין – לא להכניס.
• באזורים עירוניים יש לכלול מובלים ראשיים. אין צורך לכלול את כלל מערכת הניקוז העירונית. גם לא את החיבורים למובל. לשם כך יש להשיג את נתוני המובל – מימדים ותוואי על מנת להכניס אותו למודל הזרימה. במידה ולא ניתן להשיג נתונים מדודים, ניתן להעריך את נתוני המובל על בסיס מידות בכניסה, ביציאה ותוואי מוערך בשטח הבנוי. יש לפנות לרשות המקומית כדי לקבל נתונים אלו.
• שכבת "פתוח-פיתוח" של האגן בהווה המסתמכת על בנט"ל או אורתופוטו עדכני, לצורך חישוב אחוז השטח הבנוי בהווה וכן לצורך הערכת מקדם החספוס ומקדם הנגר לכיול מודל.
• שכבת "פתוח-פיתוח" של האגן ב-2040 – שזהו התוצר של שלב 2, לצורך חישוב אחוז השינוי הצפוי בשטח הבנוי באגן. ההתייחסות לשטחים מתוכננים, מעבר לפיתוח הקיים כיום, הוא בהתאם להנחות העבודה שהוגדרו – ללא הגבהה, וללא מימוש של עקרונות ניהול נגר ושימורו.
• שכבת שימושי קרקע בתחום העבודה המפורטת, לצורך קביעת מקדמי החספוס ומקדמי הנגר למודל.
• במידה וקיים מפעל ניקוז מאושר שעדיין לא בוצע, יש להריץ את הזרימות על מצב קיים.

קלט למודל – נתונים מטאורולוגיים והידרולוגיים:

• הידרוגרפי תכן לנחלים באזורים המועדים להצפה בתקופות חזרה של 100, 50, 20, 10 ו-5 שנים.
• ההערכה ההידרולוגית תילקח מתוך התכניות העדכניות הקיימות ברשות הניקוז (תכניות אב ותכניות הסדרה).
• במידה שאין מידע הידרולוגי זמין לצורך חישוב פשט ההצפה באמצעות המודל הדו-ממדי, יש לבצע הערכות הידרולוגיות חדשות (ראו הנחיות בסעיף הבא).

הרצת המודל וכיולו
המודל יכויל עבור מספר אירועי עבר עבורם ישנו מיפוי של השטח המוצף וספיקות שיא או הידרוגרפים מדודים. במידה ולא נמצא מיפוי אירוע עבר, בדיקת תוצאות המודל תבחנה מול מפות פשטי הצפה ישנות הקיימות ברשות. רק לאחר אישור תוצאות המודל עם רשות הניקוז והחטיבה לניהול משאבי סביבה, ניתן יהיה להתקדם ולחשב את פשטי ההצפה עבור ההסתברויות השונות.
טרם ההרצות יש לקיים פגישה עם האגף ועם רשות המים לקביעה ולאישור הנחות יסוד.

תוצרי המודל:
מפות סכנה (השטחים שעשויים להיות מוצפים) ושכבות ממ"ג על-פי פורמט אחיד שיישלח לרשות הניקוז בתחילת העבודה. שכבות הממ"ג יכללו, בין היתר:
א. שכבות ערוצים, צמתים ואגני היקוות
ב. שכבות פוליגונים עם אזורי סכנה (שטחים העשויים להיות מוצפים) המחושבים בתקופות חזרה של 100, 50, 20, 10 ו-5 שנים

ג. ראסטרים של עומק המים המחושב בשטח המוצף בהסתברויות השונות
ד. ראסטרים של מהירות הזרימה המחושבת בשטח המוצף בהסתברויות השונות
ה. פוליגונים של פשטי הצפה ב- 5 ההסתברויות – קיים בפורמט GDB
ו. פוליגונים של עומק המים המחושב, מסווג לעומקים של מעל ומתחת ל-0.5 ממטר – קיים בפורמט GDB (Inundation_Depth_Classified_1,2,5,10,20)
ז. פוליגונים של מהירות המים המחושבת, מסווגת למעל ומתחת ל-1.5 מטר/שנייה – קיים בפורמט GDB

הבהרות לגבי החישובים הנדרשים:

פשטי ההצפה יחושבו מחדש, בהתבסס על כל המידע החדש בנוגע לשנת 2040 ותמונת האגן הצפויה.
הקלט ההידרולוגי המשמש לחישוב פשטי ההצפה– נדרש לחישוב מחדש באותם תתי אגנים בהם הפיתוח החדש עולה על 15% בהשוואה לפיתוח קיים.

דגשים:

חישוב מחדש של הקלט עבור המודל ההידרולוגי- לא נדרש לחשב מחדש בתנאים המצטברים הבאים:

1. הידרוגרפי תכן עדכניים (עד 5 שנים)).
2. הפיתוח העתידי באגן אינו עולה על 15% מעל הפיתוח הקיים.

על הרשויות להיוועץ עם החטיבה לניהול משאבי סביבה במהלך תהליך קבלת החלטות בדבר הכנת הידרוגפי תכן. יתכן מצב בו יש צורך לעדכן הידרוגרפים חדשים יחסית גם כשיש הידרוגרפים עדכניים והפיתוח אינו עולה על 15%. השינוי בהידרוגרפים המחושבים באזורים רגישים אינו תמיד נמצא ביחס ישיר להיקף השטח המבונה באגן. השינוי תלוי הן בפרישת השטחים המבונים (מבוזר – שטח כפרי, ממוקד – שטח עירוני), הן במרחק השטח שבו השינוי לעומת השטח המוצף, הן בשינוי בטופוגרפיה ובמסלע ועוד.

בהיעדר מידע הידרולוגי מספיק

– במידה ולא קיימים באגן הידרוגרפים איכותיים יש להשתמש בשיטות מקורבות מקובלות – אנלוגיה לאגנים מדודים או הידרוגרפי תכן סינטטיים. בניית הידרוגרף על סמך חישובי מהלך גשם יהיה חלופה אחרונה, וזאת עקב תשומות הזמן הגדולות הנדרשות והיעדר יכולת לבצע בקרת איכות של ההידרוגף באמצעות כיול לאירוע ידוע / נתונים ידועים. בלשונית 12 בנספח, 'הידרוגרף סינטטי', מובאות שתי דוגמאות להכנת הידרוגרף סינטטי. האחת לאגנים קטנים והשנייה לאגנים בינוניים. לגבי אגנים גדולים רצוי לבצע אנלוגיה מול נחל מדוד.
במידה ומדובר באגנים החוצים את הקו הירוק: יש לחפש ערכי ספיקות תכן בתכניות אב. במידה ואין ניתן לבדוק בתמ"א 62.
פשט ההצפה יחושב מחדש גם במקרה ולרשות יש שכבת פשט הצפה עדכנית, וזאת כי שכבה הקיימת משקפת את המצב כיום (או נכון לשנה בה גובשה), ולא לקחה בחשבון את הפיתוח הצפוי ב-2040. פשט ההצפה יחושב בעזרת מודל הידראולי דו-ממדי ברזולוציה גבוהה – עם טיוב החישוב במידול חד-ממדי במפגשי נחל/תשתית. מודל זה מאפשר לקבל, מעבר לגובה פני המים הצפויים בתרחישים שונים, את כיוון הזרימה ומהירות הזרימה בזמן ההצפה, אשר יכולים להשפיע מאוד על התגובה הנדרשת בכדי לטפל בסכנה.

במקרים מיוחדים, בהם יזהה המתכנן אי התאמה בין פשט ההצפה המחושב לפשט ההצפה הידוע והנמצא באזורים עירוניים, יש לשקול להשתמש בשכבת המבנים מהבנט"ל (או מכל מקור אחר) ולהטמיע אותה בתוך שריג הגבהים, כאשר גובה כל מבנה הוא 3 מ' מעל פני השטח.

מפלס פני הים
רשויות הניקוז החופיות נדרשות להתחשב בתחזית לעליית מפלס פני הים: יילקח הערך שמתכוונן לשנת 2050 מהדוח של חיא"ל. להלן החישוב:
מפלס ים נוכחי: 0.15 מ'
SSP5 – 8.5 Low Confidence – לשנת 2050 – 0.27 מ'
גלים של 1 לשנה – 0.4 מ'.
סכום שלושת התרחישים במקביל: 0.82 מ'.

המרת הנתונים הראסטרים לשכבות פוליגונליות

עבור פשטי ההצפה שהורצו ויצרו ראסטרים, תידרש המרת הנתונים לשכבות פוליגונליות. הליך זה יבוצע עבור כל ההסתברויות לכל תוצרי המודל (פשטי הצפה, עומק ומהירות זרימה). לאחר ההמרה לפוליגון יש לבצע "ניקוי" ועיבוד לפי השלבים הבאים:

1. שלב א: (יבוצע עבור כל ההסתברויות) טיפול בשכבת פשט הצפה גולמית
   גריעת פוליגונים הקטנים מ-5 ד', והשלמת 'חורים' הקטנים מ-10 ד'
2. שלב ב': (יבוצע עבור הסתברות 1:100 בלבד)
   מחיקת פשטי הצפה צרים מרוחב של 20 מ' ולאורך מקטע נחל שמעל 500 מ' . במידה וקיים מקטע מתחת ל20 מ' רוחב והוא נמחק, יילקח בחשבון כחלק מהאפיק ובכך מוגן בתמ"א ומבחינת תכנית המענה. פשטי הצפה אילו נובעים מזרימה בנחלים, מתעלות ניקוז חקלאיות או בשולי דרכים, 'שורות' עיבוד חקלאיות וכד'.
3. שלב ג': (יבוצע עבור כל ההסתברויות) החלקת שכבת פשט ההצפה
   החלקה באמצעות כלי smoothed polygon – לפי פרמטר 100. זוהי החלקה 'עדינה' שתנקה רעשים ותייצר אחידות בגבולות פשטי ההצפה.

שלבי עבודה עיקריים להצגה:

1. פשטי ההצפה בכל אחת מההסתברויות מהשכבות הפוליגונליות

2. פשט הצפה בכל הסתברות, בחלוקה לעומקי הצפה (מעל ומתחת ל-0.5 מ')