המדריך להכנת תכניות לניהול סיכוני שיטפונות

א. רקע

ב. סקר סיכונים

ג. תכנית המענה

ד. היבטים יישומיים

ה. נספחים כלכליים

ב. סקר סיכונים

ב.3 שלב 1: בחירת אזור ההתמקדות ואיסוף מידע

איסוף מידע, המאפשר מיצוי תובנות לגבי היקף, אופי ומיקום הצפות עבר בכלל האגן והפעולות שנעשו במטרה להתמודד עמן. לאחר איתור אזור ההתמקדות (עבור כל שטחה של רשות הניקוז או חלק מהאגנים שתחת ניהולה) יש לאתר מידע לגבי המעמד הסטטוטורי של הנחל באותו האגן הנחקר, וערכו האקולוגי.

יש לאסוף את כלל שכבות המידע הגיאוגרפי הרלוונטי לאגן הנחקר, בין היתר (רשימה לא סופית):

 

  1. גבולות רשויות ניקוז – כל רשות תעסוק באגנים שבאחריותה. אין לעדכן שכבה זו, מאחר וזו השכבה הרשמית בהתאם לחוק הניקוז.
  2. נחלים-המידע ייאסף ברמת פירוט של נחלים ראשיים ומשניים ותוספות בהתאם לשיקול דעת הרשות. יש לסמן גם ערוצים אחרים בהם קיים פיתוח עתידי ואליהם תידרש התייחסות בהמשך. מידע ראשוני אודות דיגיטציה של נחלים אפשר לקבל מתמ"א או מהבנט"ל ולבצע שינויים בהתאם לטוואי הנחל וכו'.
  3. תיעוד אירועי הצפות עבר– אירועי עבר הרשומים ומתועדים ברשות הניקוז וברשויות מקומיות רלוונטיות; ניתן לאסוף מידע גם משכבת תצ"אות שנלקחו בסמיכות לסיום אירוע ההצפה שעברו דיגיטציה לשכבת GIS (תמונות לוויין, אורתופוטו של מפ"י, צילומים שנעשו על ידי רשות הניקוז).
  4. מפעלי ניקוז מאושרים
  5. רגישות אקולוגית של ערוצי הנחלים, במידה וקיימת (ברט"ג / מכון דש"א)
דילוג לתוכן