קצב גידול האוכלוסין בישראל הוא הגבוה במערב, מה שמשליך ישירות על עצמת והיקף הבינוי. אזורים שכיום הינם פתוחים במעלה אגן הניקוז, אם יתוכננו ויפותחו באופן שאינו רגיש לנושא ניהול נגר, יהיו אטימים ויגבירו את כמות הנגר למורד. אזורים שכיום הינם פתוחים באזור פשט הצפה של הנחל, אם יתוכננו ויפותחו באופן שאינו מתחשב בסיכוני הצפות, יהיו חשופים לסיכון, וצפויים לספוג נזקים ו/או להצריך פתרונות הנדסיים מורכבים.
מטרת המפה היא להמחיש היכן צפויים להיות שטחים מפותחים (בנויים וסלולים) והיכן צפויים להיות שטחים פתוחים בישראל 2040.

שכבה זו משמשת את המודל ההידרולוגי (שלב 3). ניתן להשתמש בפשטי הצפה קיימים ברמת האגן, ולא לחשב אותם מחדש, בהתקיים שני התנאים הבאים ביחד:

• קיימים פשטי הצפה שחושבו ב-5 השנים האחרונות
• באגן נתון היקף הפיתוח העתידי הצפוי מהווה תוספת שאינה עולה על 15% ביחס לפיתוח הקיים

במידה ואחד מהתנאים, או שניהם, לא מתקיימים – יש לחשב את פשטי הצפה מחדש.

הנתונים הנדרשים למפת "פתוח-פיתוח" ואופן השגתם

את שטחי הפיתוח יש להרכיב מנתונים אשר יישאבו מ-3 רמות של תכניות. בכל רמה, יש לקחת רק את מה שיהיה בעתיד מפותח (להבדיל מפתוח) כמפורט להלן:

1. תכניות כוללניות – יש לאסוף את כל התכניות הכוללניות החלות בתחום אגן הניקוז לשכבה אחת, ולהסיר ממנה את ייעודי הקרקע שלא יהיו חלק משכבת הפיתוח – אשר מפורטים בנספח התכנוני בלשונית 2 'ייעודים לא לפיתוח בכוללניות'. שכבת x-plan תימסר ע"י משרד החקלאות.
2. תכניות מתאר מחוזיות– יתקבלו ממשרד החקלאות, כחלק מהשכבות של מינהל התכנון שבפורום ממ"ג הלאומי. היות וכל תמ"מ שונה בייעודיה, יש להיעזר בלשונית 3 בנספח 'ייעודי קרקע לפיתוח בתמ"מ' על מנת לגזור את האזור המוטה פיתוח בתמ"מ. ההתייחסות לשטחים המיועדים לפיתוח בתמ"מ היא רק לשטחים עירוניים ושטחי תעסוקה, וזאת מפני שבחלק מהתמ"מים מסומנים היישובים הכפריים כסימבול נקודתי ולא כפוליגון.
3. שטח יישובים כפריים – כהשלמה לשטחי הפיתוח העירוניים ושטחי התעסוקה בתמ"מ יש להוסיף את שטחי היישובים הכפריים, שאותם יש לחתוך משכבת שטחי יישובים של הבנט"ל, שתתקבל ממפ"י (שכבת SETL_AREA תחת BUILDINGS).
4. התכנית האסטרטגית לדיור ולתעסוקה – שכבות עדכניות של תכנית זו יתקבלו ממשרד החקלאות, אשר יתקבל ממינהל התכנון. יש לקחת את כל הפוליגונים המיועדים לדיור ולתעסוקה, במלואם.
5. שטחים מפותחים בפועל – ישנם שטחים במקומות שונים במדינה, אשר בהם קיים בינוי אשר לא הוסדר באף תכנית. עם זאת, אלו הם עדיין אזורים מפותחים, אשר משפיעים על הנגר בתחומם. על כן, יש להתייחס גם לשטחים אלו. בין שכבות הבנט"ל, אשר אותן ניתן לקבל ממפ"י, ישנה שכבת כיסויי קרקע ('landcover'). השטחים שאליהם יש להתייחס הם אלו המוגדרים בעמודת 'סוג תכסית' כ-'תכסית שטח מבונה'

לאחר יצירת השכבות של שטחי הפיתוח בכל אחת מרמות התכניות, יש לאחד את כל השטחים לפיתוח לשכבה אחת. זוהי מפת פתוח-פיתוח, ב- GDB זו שכבת: Land use and designation.

שלבי עבודה עיקריים להצגה:

1. מפת רקע: מפת כל אגן הניקוז עם סימון נחלים לפי תמ"א 1 (עיקריים ומשניים), וגבהים – מפת רקע טופוגרפית.
   במקרה כמו של נחל חדרה, שבו חלק מאגן הניקוז חל מחוץ לגבולות המדינה, יש להציג  כרקע תמונה של כל אגן הניקוז עם סימון הגבול.                                                                                                                   
2. מפת כל סוגי השטחים המרכיבים את מפת פתוח פיתוח לפי הסדר שפורט לעיל (כאשר תכניות כוללניות בשכבה העליונה ביותר, ושטחים מפותחים בפועל בתחתונה ביותר). יש להציג פעם אחת רק את השטחים המתוכננים כאמור, ופעם שניה במפה נפרדת עם סימון שטח מפותח בפועל כיום עפ"י הבנט"ל.
3. מפת פתוח פיתוח, הכוללת סימון אחיד של כל השטחים המיועדים לפיתוח בכל סוגי התכניות.